עט לשירה 15: יום ששוני הוא יום אסוני: גיליון פרידה והנצחה לפרופ` ניקולא אורבך ז”ל 🕯️

 

דבר העורכת – יעל רן

בשישי באוגוסט תשפ"ו, בנקודת המפגש המצמררת שבין יום הולדתו ליום פטירתו, הלך לעולמו פרופ’ ניקולא אורבך ז"ל, ידיעה אשר הטילה צל כבד על הלב. אורבך, שכתביו היו שזורים ביופי נוגה ובתובנות חיים עמוקות, נפטר בדמי ימיו והשאיר אחריו חלל פעור של געגוע. 

כשאני חושבת על תאריך פטירתו אני נזכרת בשירו של ערן צור "ערב ב’ כסלו" ובפרט בשורה "יום ששוני הוא יום אסוני", שבהקשר זה מקבלת משמעות עצובה ביותר נוכח העובדה שמועד של חגיגת חיים הפך באחת ליום של פרידה כואבת. ברמה אישית ניקולא היווה עבורי חבר קרוב שניתן לשוחח איתו ללא פילטרים. אדם מיוחד ונדיר שאת תכונותיו היפות אני מאמצת לחיקי כדיברות חיים.

כדי להפוך את הכאב ליצירה ואת הזיכרון להמשכיות, בחרתי להקדיש את גיליון מספר חמש עשרה של "עט לשירה" לדמותו וליצירתו. הכותבים התבקשו להצטרף להליך ההנצחה ולשלוח שירים המתכתבים עם הגותו וכתביו. מלאכת הבחירה הפעם נעשתה ברגישות ובפתיחות רבה, תכונות מפתח של ניקולא היקר, נוכח הרצון העז להדהד אדוות של אור.

תשעה עשר משוררים מציגים פנים אחרות של געגוע. יחד הם יוצרים פסיפס של השראה שמזכיר לנו שגם כשהגוף נפרד מהעולם – המילים נותרות, והאהבה לעולם חייה.

1. גד קינר-קיסינגר – פרופסור בדימוס לתיאטרון, שחקן, מתרגם, דרמטורג, פרסם שמונה ספרי שירה, תורגם לאנגלית, גרמנית, יוונית, צרפתית,  איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, ערבית.

מצוק

אֵיךְ תֵּדַע שֶׁסֶּלַע נֶעֱקַר מִמָּצוֹק

וְהִתְרַסֵּק

אִם לֹא עָבַרְתָּ שָׁם וְהִתְרַסֵּק

עָלֶיךָ.

וְאִם הִתְרַסֵּק עָלֶיךָ אֵיךְ

תֵּדַע.

קוֹרוֹת חַיֵּינוּ נִמְדָּדִים

לְפִי שְׁעוֹן הָעֶצֶר שֶׁל

הָאֲסוֹנוֹת.

כָּל אָסוֹן דּוֹחֵק לִשְׁבֹּר אֶת שִׂיא

קוֹדְמוֹ.

הַמֹּחַ שֶׁחָרַג עַל מְכוֹנוֹ

זוֹכֵר רַק אֶת הַשְּׁסָעִים

בַּעֲדָם נִסָּה הַגּוּף לִבְרֹחַ

מֵעַצְמוֹ מִי בְּסַכִּין מִטְבָּח

וּמִי בְּבַקְבּוּק שֶׁהִתְנַפֵּץ מִי

בְּעֵטוֹ וּמִי בִּלְשׁוֹנוֹ.

שׁוֹכֵחַ אֶת מִנְיַן רֵעָיו הַצַּלָּקוֹת

הַנֶּאֱמָנוֹת הַפּוֹקְדוֹת אוֹתוֹ

עֲדַיִן בְּטַלִּיתוֹת רוֹפְסוֹת

שֶׁל עוֹר

וְאוֹר

לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו וּלְהַצִּילוֹ.

 

2. ציפי ויינר –  מדריכת סיורי אומנות ומנחת סדנאות כתיבה.  בעלת תואר שני בספרות משווה, כתיבה יוצרת אונ’ בר-אילן. אוהבת חתולים מושבעת ונשואה לבעל לוקה בגטופוביה (פוביה מחתולים).

זנון ציון

גּוּשׁ פַּרְווה לָבָן

מִתְמַתֵּחַ עַל שְׂמִיכַת הַפַּסִּים

מוֹתֵחַ כַּפּוֹת רַגְלָיו

אוֹרֵב מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת הַמִּטְבָּח

 

מִישֶׁהוּ פֹּה לֹא קוֹפֵץ עַל הַמִּטָּה

לֹא חוֹרֵז שִׁירֵי בְּדָיָה בִּבְלִיל מִלִּים

שׁוֹצְפֵי זִימָּה, חוֹרֵץ לָשׁוֹן

לֹא נוֹתֵן לִישֹׁן

מִישֶׁהוּ פֹּה לֹא מַיְשִׁיר מַבָּט לַמַּצְלֵמָה

בְּגוּפִיָּה הֲדוּקָה מְשַׁרְבֵּב שְׂפָתַיִם תְּפוּחוֹת

מְצַטֵּט הִמְנוֹנֵי מַהְפֵּכוֹת

צוֹבֵעַ שְׂעָרוֹת

מִישֶׁהוּ פֹּה לֹא מֵכִין לִי אֲרוּחַת מְלָכִים

מַאֲדִיר תַּעֲלוּלַי בָּרַבִּים

מַשְׁוֶה אוֹתִי לְבֶן זְנוּנִים

מַכְתִּיר אוֹתִי לאלוהים

 

גּוּשׁ פַּרְווה לָבָן

מִצְטַנֵּף עַל שְׂמִיכַת פַּסִּים

מְלַקֵּק כַּפּוֹת רַגְלָיו

נִרְדָּם לִצְלִילֵי תּוּגַת הַלַּיִל.

 

3. שושנה ויג –  משוררת, סופרת, מתרגמת ועורכת, שפרסמה למעלה מ-20 ספרי שירה, פרוזה וילדים.

תמוז

אַתָּה תַּמּוּז, הָאֵל הַשּׁוּמֵרִי,

שֶׁמֵּת כָּל קַיִץ, 

וְיוֹרֵד אֶל הַשְּׁאוֹל.

 

זֶה אַתָּה הָאֵל הַיָּחִיד

הַחַי בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת

וְשָׁב מִשָּׁם לָעוֹלָם.

 

וְאַתָּה זֵכֶר בְּתוֹכֵנוּ

בְּאַרְבַּע עוֹנוֹת הַשָּׁנָה

כְּמוֹ תַּמּוּז חַי וּמֵת

מֵת וְחַי.

 

4. יצחק כהן - משורר, סופר , מתרגם, צלם, זמר בינלאומי. זוכה פרס מפעל הפיס לשירה 2003. יצירותיו תורגמו ל16 שפות.

ואולי

וְאוּלַי –

מַסְפִּיק רֶגַע

שֶׁל עֲרָפֶל;

לֹא תִּרְאֶה אֶת הָאֱלוֹקִים שֶׁמֵּעַל

וְתֵלֵךְ אֶל הַרְרֵי הַחֹפֶשׁ.

בַּיּוֹם הַנּוֹרָא

תַּבִּיט מֵרָחוֹק

וְלִבְּךָ לֹא יָנוּעַ.

  

5. שירי ארד איבצן – מהנדסת ומשוררת. שירים שכתבה פורסמו בכתבי עת שונים. מתגוררת בגבעתיים עם בת זוגה וילדיה.

*
(בהשראת שירו של ניקולא: שברון גיל ארבעים)

כָּל אֲשֶׁר אָהַבְתִּי נוֹזֵל מִמֶּנִּי
הֶחָלָב טַעְמוֹ חָמוּץ
הַקִּירוֹת הִתְקַלְּפוּ וְאֵינָם.
הַיְּלָדִים מַשְׁלִיכִים אוֹתִי כְּשַׁלַּכְתָּם
כִּשְׁלִיחָתָם בְּעוֹלָם אַחֵר
מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּי כְּדֵי לְהַצְמִיחַ
שָׁרָשִׁים חֲזָקִים יוֹתֵר
מַמְשִׁיכִים הָלְאָה לָעוֹנָה הַבָּאָה.

סִבּוּב אֲרֹךְ בְּתוֹךְ עַצְמִי.

אֶנְחַת בְּרַכּוּת

וּבְאִבְחַת רוּחַ אָעוּף

אֶל מֵעֵבֶר,

קַלַּת דַּעַת

קַלַּת מִשְׁקָל

קַלַּת תְּנוּעָה

אֲנִי מְדַמְיֶנֶת זִקְנָה מְתוּקָה.

 

6. לילך מלכה נויפלד –  בת 48 מקריית ביאליק. נשואה לאורן ואמא לארבעה בנים שובבים. בעלת עסק פרטי בעשור האחרון בתחום האומנות. למדה עיצוב גרפי. חזרה לכתוב ליפני שנה וחצי לאחר 27 שנים של הפסקת כתיבה וכיום מוציאה את ספר ביכוריה "זברות קדושות" בעריכתו של יואב גלבוע בהוצאת קתרזיס.

*
בַּיּוֹם שֶׁאִמְּךָ כָּרְעָה לָלֶדֶת,

נִקְרְעוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם מֵעַל הָעִיר הָעַתִּיקָה בִּצְפַת. פּוֹרְס מָז’וֹר יָרַד מִמַּעַל רָקוּם בְּאוֹר בְּרָקִים, קַבִּין אֶחָד טָהוֹר שֶׁל דָּם קְדוֹשִׁים.

 

מַיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ אֶת אַהֲבָתֵנוּ, הַסְּמִיכָה הַדְּבִיקָה הַנּוֹזֶלֶת בְּקִרְבֵּנוּ, אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ הֶסְפֵּדִים מִתְּקוּפַת בַּיִת רִאשׁוֹן,

בּוֹרֵר אוֹתִיּוֹת, מְמַיֵּן אֶת מִדּוֹת הַקֹּדֶשׁ,

דּוֹלָה מִמְּךָ צוּף חָכְמָה אַחֲרוֹן.

 

כַּמָּה מָתוֹק לְהִתְכַּרְבֵּל בֵּין שְׂפָתֵיִךָ,

לְהַלֵּל אֶת הָעונֶג בְּעוֹדִי אֵבֶל עַל מוֹתְךָ.

נַעַר אַשְׁפַּתּוֹת יְפֵה תֹּאַר.

תֵּן לִי נֵתַח קַצָּבִים יָרֵא שָׁמַיִם,

הִשְׁתַּקְּפוּתִי מְרַצֶּדֶת בִּבְאֵר הַמַּיִם

וְרַעַל, רַעַל טוֹבֵל רַגְלָיו בֵּין הָאֲדְווֹת.

 

יְמֵי הָרָעָב מִצְּפַת זוֹחֲלִים אֵלַי, מְתַעָתְּעִים,  מִתְפַּשְּׁטִים עַל הַקִּירוֹת,

רָאִיתִי פִּיּוֹת מִתְהַלְּכִים עַל רַגְלַיִם, 

פִּיּוֹת לְלֹא קוֹל, מְיַילְּלִים.

כּולָּנוּ עַצְמוֹת קֹדֶשׁ. טָהוֹר הַצַּעַר וְרָעֶב.

 

7. יצחק גוילי – יליד 1964, רואה חשבון ואיש פיננסים ומקרקעין, פרסם בבמות רבות, ספריו "ספק חשיכה" (2018) ו־"חלון אל הבהיר" (2022), שירתו עוצבה בלימודיו בישיבה ובלחימתו במלחמת לבנון הראשונה.

 

שעוּרִים אֵצֶל נִיקוֹלָא

לִמֵּד שֶׁגַּאֲוָתוֹ שֶׁל אָדָם

מַגְבִּיהָה אוֹתוֹ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ,

וּמַשְׁפִּילָה אוֹתוֹ בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת

וּבְעֵינֵי הַמָּקוֹם.

 

וְעוֹד לִמֵּד כִּי הַכּוֹתֵב עַל הַשֶּׁבֶר

אַל יַחְמֹל עַל הַקּוֹרֵא,

אֶלָּא יַגִּישׁ אֶת רֶגַע הַכְּאֵב כְּמוֹ שֶׁהוּא

מְדֻיָּק, בָּרוּר וְשׂוֹרֵף,

וְיִסְמֹךְ עַל הָאָדָם שֶׁיֵּדַע לִקְרֹא,

וְעַל הַלֵּב שֶׁיֵּדַע לְהָבִין.

 

עוֹד הַרְבֵּה לָמַדְנוּ מִמֶּנּוּ,

וְעַכְשָׁו

קָשָׁה הַשְּׁתִיקָה

שֶׁנִּשְׁאֲרָה בִּמְקוֹמוֹ.

 

8. נעמי תדהר – משוררת ויוצרת עטורת פרסים. חברת אקו"ם. בעלת רזומה עשיר ומגוון שירים אשר התפרסמו בכתבי עת, ספרים ומגזינים בארץ ובחו"ל.

שוך סערה

הַסּוּפָה שֶׁזָּקְנָה כְּבָר אֵינָהּ מְאַיֶּמֶת

וְלֹא הָיָה בְּכוֹחָהּ לְעַרְעֵר עוֹלָמוֹת

רַק הָאֱמֶת שֶׁנִּשְׁאֲרָה כְּמוֹ קֶרַע בַּבֶּגֶד

הָרוּחַ שֶׁפַּעַם הָפְכָה עוֹלָמוֹת

תְּנַשֵּׁבְנָה עַל לֶחִי גִּבְעוֹלִים

מָצְאָה מְנוּחָה.

 

9. גלי רביץ - משוררת, מטפלת הוליסטית ומורה לאשטנגה.

* 

נְשִׁימָה רִאשׁוֹנָה

אַחֲרֵי הַמָּוֶת

הִיא

הַקָּשָׁה מִכֻּלָּן.

10. מוריה אקונס – משוררת ושחקנית. שיריה פורסמו בכתבי עת שונים. מתגוררת בגבעתיים.

כמה ארך תהליך הגביה?

אֲנִי גּוֹבָה אֶת כָּל הַחוֹבוֹת

מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אֵי פַּעַם חֲבֵרַי.

בּוֹאוּ, מְבַקֶּשֶׁת,

שְׁבוּ אִתִּי בְּתוֹךְ הַפֶּרֶם

שְׁבוּ אִתִּי בְּתוֹךְ הַפֶּרֶם שֶׁל חַיַּי.

 

תִּפְרוּ אוֹתִי בְּסַבְלָנוּת,

בְּקַפְּדָנוּת,

בְּאַהֲבָה.

תִּפְרוֹ אֶת הָרֵיאוֹת,

אֶת הַיַּשְׁבָן,

וְאֶת הַלֵּב.

תִּפְרוֹ אֶת הַצַּוָּאר,

אֶת הַשֵּׂעָר,

אֶת הַיָּרֵךְ.

תִּפְרוֹ כָּל מָה שֶׁהוּא נָגַע בּוֹ,

שֶׁזּוֹעֵק אֶת הֵעָדְרוֹ כָּל כָּךְ,

עִזְרוּ לִי לְהָשִׁיב נִימִים לִמְקוֹמָם.

הַרְכִּיבוּ לִי אֶת שֶׁהָיִיתִי קֹדֶם,

הַזְכִּירוּ לִי לְאָן הַכֹּל שַׁיָּךְ.

11. עדן מיטל שפילמן –  יוצרת, משוררת ומובילת הקבוצה: "הבחירה בחיים כיצירה".

מילים אחרונות  

שׁוֹלַחַת לְךָ אַהֲבָה, נִיקוֹלִי,

תָּמִיד בַּלֵּב אִתְּךָ, נִיקוֹלִי,

אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת זֶה, נָכוֹן?

 

אַהֲבָה וְחִבּוּק חָזָק חֲזָרָה,                  

מַלְאָכִית עִם סְטוֹמָה,

וַדַּאי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ, 

מַלְאָכִית עִם סְטוֹמָה,

מְקַוֶּה שֶׁגַּם אַתְּ.

 

12. דנה שוכמכר –  עיתונאית, משוררת, מרצה בנושאי תיאטרון ותקשורת לאנשים על הספקטרום האוטיסטי.

במקום שנשכחתי (בהשראת שירו של ניקולא: "לכם, השואלים בשלומי").

 בַּמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁכַּחְתִּי

עוֹד עוֹמֵד שְׁמִי בְּלִי גּוּף-

אַל תִּשְׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמִי.

 

13. יפה וגנר –  בת 77. ירושלמית גרה בבית ישן בנחלאות פתחה בו גלריה אותה היא אני מעניקה אותה ללא עלות לאומנים. עד היום הוציאה שמונה ספרי שירה, רומן ושני ספרים של סיפורים קצרים.

העוקף מימין

(בהשראת שירו של ניקולא: "יד ימיני)

אֵשׁ נִפְלֶטֶת מִגַּבּוֹ שֶׁל הָעוֹקֵף מִיָּמִין

בִּכְבִישׁ מַהֲמוֹרוֹת הָעֵת.

כְּנָפָיו מְקֻפָּלוֹת הַזַּעַם

מוּנַחוֹת תַּחַת מְעִיל סַעֲרוֹ

וּבְקוּרֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ נָעָה סוּפָה.

 

עַל רֹאשׁוֹ קַסְדָּה צוֹעֶקֶת יָה!

יָדָיו הַנְּתוּנוֹת בִּכְפָפוֹת הַדֶּרֶךְ

לוֹפְתוֹת יָדִיּוֹת אֵין עֲצִירָה.

 

הוּא מְשַׁיֵּט דַּהֲרָתוֹ עַל גַּלֵּי הַזְּמַן

בִּמְהִירוּת שֶׁל אֵין אֶפְשָׁרוּיּוֹת בְּחִירָה.

 

אֵינוֹ מוּדָע לַשָּׁעוֹת

אֵינוֹ מוּדָע לַדֶּרֶךְ

אֵינוֹ מוּדָע לְעוֹלָם.

14. אורית סרן, חוזרת בתשובה, אם לשלוש בחורות נפלאות, מנחת הורים, מנהל משפחתון לגיל הרך, שיריה מתפרסמים באנתולוגיות, בגליונות שירה רבים ובפייסבוק. אילן שיינפלד עורך את ספר ביכוריה.

לא נפרדת ממך

מִיָּד כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם שִׁירִי ’אַשְׁמָה’

הִתְעַקַּשְׁתָּ שֶׁאֶהֶפְכוֹ לְתַשְׁלִיךְ

עַל חוֹף יַמָּהּ שֶׁל תֵּל אָבִיב.

תַּקְשִׁיבִי הֵיטֵב, אָמַרְתָּ,

בְּסוֹף תְּלָאוֹת הַיּוֹם

כָּל הַיְּלָדִים רוֹצִים לַחְזֹר

לְעֵינֶיהָ הָאוֹהֲבוֹת, הַמִּתְפַּעֲלוֹת,

וּלְחִבּוּקָהּ הַטּוֹטָאלִי שֶׁל אִמָּא.

 

חָלְפוּ חֳדָשִׁים וּבְיוֹם הָאֵם

שָׁלַחְתָּ פְּרָחִים וְסֻכָּרִיּוֹת גּוּמִי.

עַל הַפִּתְקָה הַקְּטַנָּה כָּתַבְתָּ :

"אֱלוֹהִים יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה

הָיִיתִי מֵת לִהְיוֹת יַלְדָּה שֶׁלָּךְ.

 

15. גילי דנון - קולנוען, משורר ואמן וידאו ארט.

יעקב

יַעֲקֹב מְטַפֵּס עַל סֻלָּם

רוֹדֵף אַחַר מַלְאַךְ.

אוּלַי יִתְפֹּס אֶת שׁוּלֵי גְּלִימָתוֹ

אוּלַי יָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ.

בֵּין הָעוֹלָמוֹת

בֵּין הַחֲלוֹמוֹת הוּא מִתְהַלֵּךְ.

בִּקְצֵה הַגֶּשֶׁר מַמְתִּין לוֹ הָאִישׁ

אִתּוֹ יִתְגּוֹשֵׁשׁ כָּל חַיָּיו.

 

16. אפי הלפרין - בן 72, רופא מומחה ובוגר ביה"ס לאומנויות המילה בירושלים. במהלך מלחמת ’חרבות ברזל’ לקח חלק בשיקום חיילי צה"ל שנפצעו או חלו במסגרת שרותם הצבאי.

כֶּשֶׁל־חיסוני

(שיר המתכתב עם שניים משיריו של ניקולא ז"ל: ’פרוגנוזה’ ו’למסירה’*

 

שׁוּב וָשׁוּב פֹּשְׁטִים שָׂרָיו וּמְקֹרָבָיו שֶׁל

פַּרְעֹה עַל מִשְׂרְדֵי־הַמֶּמְשָׁלָה עַתִּירֵי־הַמִּשְׂרוֹת

וְהַתַּקְצִיבִים, בֹּזְזִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד וּמְחַפְּשִׂים אֵיזֶה

יְאֹר כְּדֵי לְהַטְבִּיעַ בּוֹ אֶת שֹׁפְטֵיהֶם בְּעוֹד אָנוּ- עֹבְדֵי־

הַחֹמֶר וְהַלְּבֵנִים, מַמְשִׁיכִים לָשֵׂאת בַּנֵּטֶל וּלְהִסְתַּפֵּק

בִּמְחָאוֹת רָפוֹת. וַאֲפִלּוּ הַפְּעִילִים מִבֵּינֵנוּ, כָּךְ נִרְאֶה,

אֵינָם עוֹשִׂים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַעֲטוֹת חֻלְצוֹת T

מְסֻסְמָאוֹת, לְהָנִיף כְּרָזוֹת לְעֻמָּתִיּוֹת וְלָשֵׂאת נְאוּמִים

מְלֵאֵי־פָּאתוֹס אַךְ חַסְרֵי־תּוֹעֶלֶת.  עֲדַיִן מַאֲמִינִים –

נָאִיבִים שֶׁכְּמוֹתָם – כִּי הַקָּמִים עָלֵינוּ לְעַנּוֹתֵנוּ יִלְקוּ

בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת רַק בִּגְלַל פִּשְׁעֵיהֶם, שֶׁיַּם־הַשְּׁחִיתוּת

הַמַּקִּיף אֹתָנוּ יִבָּקַע מֵעַצְמוֹ וְשֶׁהָאָרֶץ זָבַת־הֶחָלָב

וְהַדְּבַשׁ שֶׁהֻבְטְחָה לָנוּ בַּמִּדְבָּר תֵּרֵד לְמַעֲנֵנוּ

מֵהַשָּׁמַיִם כְּמוֹ אוֹתוֹ מָן אֱלֹהִי שֶׁל פַּעַם.

17. חגית בת-אליעזר – משוררת, מתרגמת, עורכת שירה, מבקרת תרבות, יוזמת ומנחה אירועי שירה. פרסמתי 5 ספרי שירה.

 

השקט שבינינו

(בהשראת שירו של ניקולא – "למדיחה דגש, חברתי האהובה")

 

דְּמָמָה שֶׁחָלַקְנוּ יַחַד

הָיְתָה

עֲנֻגָּה מִכָּל קִשּׁוּט שֶׁנֶּאֱמַר בֵּינֵינוּ

וְכָל אִוְשַׁת נְשִׁימָה בֵּין מִלָּה לְמִלָּה

הָיְתָה

תַּמְצִית הֲוָיָתֵנוּ בָּהּ

הִתְקַיַּמְנוּ כְּחַיּוֹת הַסְּפוּנוֹת בַּמְּעָרָה

מִפְּנֵי צִנַּת לַיִל מִדְבָּרִית. 

יַמִּים אִלְּמִים בָּהֶם שָׁטוּ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ

כְּסִירוֹת מִפְרָשׂ תּוֹעוֹת וְנִרְעָדוֹת

הוֹבִילוּנוּ לְחוֹף מִבְטַחִים

הוֹבִילוּנוּ זֶה לָזוֹ

הוֹבִילוּנוּ בְּלֹא שֶׁאָמַרְנוּ מִלָּה

וְדִבַּרְנוּ אֵינְסוֹף.

 

18. עדינה בן חנן – משוררת ועורכת. הוציאה לאור ארבעה ספרי שירה, פרסמה שירים בכתבי עת ספרותיים, כתבה את המדור "זרקור" בכתב העת "קול ההמון" שערך ניקולא יוזגוף אורבך. 

אין לי דרך חזרה ממך

"רְאֵה הֻזְהַרְתָּ!" "דּוֹמֶה/ כִּי אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה מִמֶּנִּי/ אִם הִגַּעְתָּ, הִסְתַּלֵּק!" (בהשראת השיר: ראה הוזהרת, מתוך ספרו "דם תפוזים").

                                                                                                             

וְאָנִי לֹא נִזְהַרְתִּי

וְלֹא נִסְתַּלַּקְתִּי מִמְּךָ, עַל אַף שֶׁנִּסִּיתִי

וְנִסִּיתִי, אֲבָל לֹא הָיָה לְכָךְ קַמְצוּץ שֶׁל סִכּוּי,

הַזִּכָּרוֹן שֶׁלְּךָ חָזָק מִמֶּנִּי, מֻטְבַּע בְּדִי. אֵן. אֵי שֶׁלִּי.

כַּמָּה מְדֻיָּק נִסַּחְתָּ זֹאת:

אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה מִמְּךָ.

 

וּכְבָר אֵינֶנִּי מִי שֶׁהָיִיתִי, בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁאֲנִי פּוֹסַעַת

מְמַשְּׁשׁוֹת רַגְלַי אֶת סִימָנֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁהִשְׁאַרְתָּ,

בְּכָל מַבָּט, מִתְבּוֹנְנוֹת עֵינַי מִבַּעַד מִשְׁקְפֵי הַצְּלִילָה

שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לִי, הַמַּעֲלוֹת מֵעֹמֶק מִנְסֶרֶת הַצְּבָעִים

גְּוָנִים בּוֹהֲקִים, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי עַל קִיּוּמָם.

 

כַּמָּה כְּאֵב הוֹתַרְתָּ אַחֲרֶיךָ

לְמִי שֶׁנּוֹתַר כָּאן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְכַמָּה יֹפִי.

 

כְּמוֹ עֲטַלֵּף אוֹר הָיִיתָ וְנִשְׁאַרְתָּ בָּעוֹלָם

מְרַחֵף רִחוּף חוֹמֵל מֵעַל סִמְטָאוֹת הָאֶבֶן הַצָּרוֹת שֶׁל צְפַת                   

מֵעַל מַצְּבוֹת בֵּית הֶעָלְמִין שֶׁעַל הַמִּדְרוֹן הַתָּלוּל בּוֹ נִטְמַנְתָּ                  

מֵעַל הַמִּדְרוֹנוֹת הַשּׂוֹרְטִים בָּהֶם צָעַדְתָּ

מַפְצִיעַ עִם נֹגַהּ הַזְּרִיחוֹת הָעוֹלוֹת אֶל הַר כְּנַעַן.

 

כְּמוֹ יִלְלַת הַקִּיּוּם אֲנִי נוֹשֵׂאת אוֹתְךָ, וְאֵין לִי,

אֵין לִי דֶּרֶךְ חֲזָרָה מִמְּךָ.

19. רחל בכר –  משוררת, סופרת לגיל הרך, ציירת. חברה באגודת הסופרות והסופרים.

חתול                            

חֲתוּלִים אֵינָם סוֹפְרִים צְעָדִים 

רֹב הַיּוֹם יְשֵׁנִים 

וְאֵינֶנִּי רוֹאָה קֹשִׁי בִּתְנוּעָה 

 

גְּמִישׁוּתָם הַגּוּפָנִית 

כִּגְמִישׁוּת הַלֵּב 

שֶׁל בֶּן צִיּוֹן זָנוּן 

לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ בְּאַהֲבָה אֵין סוֹפִית.

בחרתי לחתום את הגיליון עם לחנו של דוד ברבי, משוררי פזמונאי ומלחין ישראלי, אשר עוסק בימים אלו בהלחנת שיריו של ניקולא. הנה לפניכם אחד מביצועיו, לשיר צפת המיושנת, מתוך ספרו "יהודי ערבי".

עורכת הגיליון: יעל רן.
לקריאת הגיליונות נוספים וביקורות על ספרי שירה לחצו על הלינק: עט לשירה - יעל רן
כתובת המייל לשליחת שירים: mcityoffice1@gmail.com
כל הזכויות שמורות למשוררים הנבחרים.