שלום אורי ויעל,

לשאלה כמה כסף צריך בקרן חירום תשובות רבות למעשה זה נושא מאוד אינדיבידואלי שצריך לענות על צרכים של הפרט או המשפחה.

נשאלת השאלה מה זה קרן חירום זה סכום כסף שמוחזק בקופה בגמל להשקעה כי זה קופה נזילה שגם צוברת רווחים ועדי להזהר בגלל הסיכון. אולי בחשבון הבנק למרות שזה לא הדבר הכי נכון לעשות, מה שקובע למעשה בקופה הזו זה גודל הצבירה שעומד לרשות המשתמש כשצריך.

נשאלת השאלה על איזה צרכים הקופה הזו באה לענות בגדול, נסו לחשב מצב בו תקופה של בין 6-12 חודשים שאתם לא עובדים רמת ההכנסה נופלת השאלה בכמה היא נופלת האם היא נופלת במאה אחוז ב 50% זו שאלה ?

ופה אתם צריכים לתת את השיקול שלכם בהנחה שהיא נופלת 100% ורמת ההכנסה שלכם היא 20 אלף שקל בחודש כלומר לתקופה של שנה תצטרכו 240 אלף שקל זאת אומרת שהשאיפה שלכם היא להגיע ליעד של 240 אלף שקל שיהווה את הצבירה  של הקופה לרשת ביטחון זו ניתן לקחת בחשבון גם מצב שמקבלים דמי אבטלה אז גם את זה ניתן לחשב לתת איזה שהיא הערכה ואז נצטרך צבירה נמוכה מ-240 אלף שח באופן יחסי לכמה שנקבל כדמי אבטלה.

זו השאיפה ומפה הכל פתוח, כל אחד לפי הבנתו יכולתו ורצונו שיהיה לכולם בהצלחה!

בברכה,
גדי ברקאי.

0544640290

יש לכם עוד שאלות לתכנון פיננסי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

כרטיס הביקור שלי

0544640290

שלום מירי ואוראל,

אחוז ההצלחה של הליכי גישור בישראל, בהשוואה לפתרון סכסוכים דרך בתי המשפט, הוא נושא מורכב למדי, שכן הנתונים הרשמיים עשויים להשתנות בהתאם לתחום (גירושין, סכסוכים אזרחיים, עסקיים) ולדרך המדידה.

עם זאת, התמונה הכללית ברורה ומצביעה על הצלחה גבוהה משמעותית לגישור:

אחוזי הצלחה בגישור (לעומת הליכים משפטיים)

1. אחוז ההצלחה בגישור (הסכמה כוללת)

על פי הערכות שונות ומחקרים שנערכו בישראל, שיעור ההגעה להסכמה כוללת או חלקית בתיקי גישור נע בטווחים גבוהים מאוד:

• שיעור ההצלחה הממוצע: כ-70% עד 85% מהתיקים שנכנסים להליך גישור מסתיימים בהסכם מלא או חלקי בין הצדדים.

• השוואה לבית המשפט: בתיקים המגיעים להכרעה בבית המשפט, לעומת זאת, אחוז הפשרות נמוך יותר, ולעיתים קרובות התוצאה היא "מנצח/מפסיד" (Winner/Loser), ללא הסכמה מלאה ורצון הדדי לשתף פעולה בהמשך.

2. מדוע הגישור מצליח יותר?

ההצלחה הגבוהה נובעת משני יתרונות מהותיים:

• שליטה על התוצאה: בגישור, הצדדים הם אלה שמחליטים. אין גורם חיצוני כופה עליהם פתרון. כאשר הפתרון נובע מרצונם החופשי ומתוך ראייה של האינטרסים העתידיים שלהם, הסיכוי שהם יעמדו בו גבוה הרבה יותר.

• פתיחת "ארגז הפתרונות": הליך משפטי מוגבל לפתרונות משפטיים (כסף או צו עשה/לא תעשה). גישור מאפשר פתרונות יצירתיים שאינם משפטיים גרידא – במיוחד בסכסוכי גירושין (הסדרי שהות יצירתיים, חלוקה גמישה של עסק משותף, וכדומה).

3. עלות ורווחיות (המדד הסמוי)

בעוד שאחוזי ההסכמה חשובים, ישנו מדד נוסף:

• עלות-תועלת: הליך גישור, גם אם הוא לא מסתיים בהסכם מלא, לרוב מביא את הצדדים לצמצום המחלוקות ולהבנה טובה יותר של התיק. זה חוסך כסף וזמן משמעותיים בהמשך הדרך, אם התיק עובר לבית המשפט (פחות ישיבות, פחות עדויות).

לסיכום: אם המטרה היא להגיע לפתרון מוסכם, שיישמר לאורך זמן, ושייחסך עלויות רגשיות וכלכליות, הגישור הוא הדרך בעלת הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה בישראל.

בברכה,
עו"ד אירית אלישר.

0509790482

יש לכם עוד שאלות לאירית אלישר, עורכי דין, מודיעין? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום דפני,

זוהי אחת השאלות הקריטיות והמורכבות ביותר בעת עריכת הסכם ממון.

1. האם ההסכם חל על רכוש עתידי?

התשובה היא כן, והכול תלוי בניסוח.

ברוב המוחלט של הסכמי הממון, הרצון הוא להחריג רכוש עתידי מסוגים מסוימים ממסת הנכסים המשותפת שמתחלקת בגירושין.

• ירושות ומתנות: הכלל הבסיסי בחוק יחסי ממון (סעיף 5(א)(1)) הוא שירושות ומתנות שקיבל כל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין נשארות רכושו הפרטי והבלעדי.

  • אך: בהסכם ממון, ניתן לשנות זאת. אם הזוג מעוניין שגם ירושות ומתנות ייחשבו כרכוש משותף – עליהם לקבוע זאת במפורש בהסכם.

• פירות של רכוש פרטי: שאלה מורכבת נוספת היא הרווחים שהצטברו על רכוש שהוחרג (למשל, הדירה שירשתם מושכרת – האם דמי השכירות משותפים?). כדי למנוע מחלוקות, חובה להגדיר מראש בהסכם: האם הרווחים (פירות) מהרכוש הפרטי נשארים פרטיים או שהם הופכים למשותפים.

2. האם יש מנגנון עדכון אוטומטי להכללת נכסים?

בדרך כלל, אין מנגנון "אוטומטי" להכללה, אך יש מנגנון "תיעוד".

אין מנגנון שגורם לנכס שהוגדר כפרטי להפוך למשותף רק בגלל שחלף זמן, אלא אם כן ההסכם קובע זאת מראש (ראו בהמשך).

הדבר החשוב ביותר הוא תיעוד והפרדה:

• נספח נכסים מפורט: הדרך הטובה ביותר היא לצרף להסכם נספח המפרט את כל הנכסים (מספרי חשבונות, מספרי גוש וחלקה, פוליסות ביטוח) שהיו לכל אחד מבני הזוג במועד החתימה. הנספח הזה מהווה "תמונת מצב" קפדנית, שתמנע ספקות עתידיים.

• סעיף "שינוי הסדר": ניתן לקבוע מנגנון עדכון יזום בהסכם. לדוגמה:

  • "לאחר 15 שנות נישואין, הרכוש שנצבר יהפוך למשותף בשיעור של 50%."

  • "כל נכס שהובא לנישואין ואשר הושקעו בו משאבים כספיים משותפים לצורך שיפוץ/שדרוג, יוגדר כנכס משותף."

לסיכום: הנושא אינו מטופל אוטומטית. יש צורך לנסח סעיפים ברורים שמגדירים במדויק מה פרטי (ירושות, מתנות, ופירותיהם) ומה יישאר פרטי גם בעתיד, וכן לקבוע מנגנון שיאפשר לשנות את סטטוס הנכסים אם הזוג ירצה בכך.

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565

יש לכם עוד שאלות לעורך דין שי ללוש? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום דנה,

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך רב-עוצמה ואישי מאוד, שנועד להגן על הרצונות, הכספים והבריאות שלכם. ישנם מספר דברים שרבים נוטים לשכוח או לוותר עליהם, אך הם קריטיים לאפקטיביות ולמימוש הרצון האמיתי שלכם.

הנה הדברים שאסור לוותר עליהם כשכותבים ייפוי כוח מתמשך:

1. הנחיות מקדימות מפורטות (ה"אני מאמין" שלכם) 📝

זוהי הליבה של המסמך, המאפשרת לכם לשלוט בהחלטות עתידיות. אסור להסתפק בהנחיה כללית.

• טיפול רפואי מאריך חיים: חובה לכלול הנחיה ברורה על עמדתכם בנוגע לטיפולים מאריכי חיים (למשל, האם תרצו חיבור למכונות, האם תרצו לקבל טיפול ניסיוני).

• מקום המגורים: קביעה מראש של התנאים להעברתכם לדיור מוגן, בית אבות או מוסד סיעודי. אסור להשאיר זאת לשיקול דעתם הבלעדי של המיופים.

  • דוגמה: "אני מבקש/ת כי לפני מעבר לדיור מוגן תינתן לי הזדמנות לעבור לגור עם המיופה למשך 6 חודשים."

• השקפות אישיות: הנחיות בנוגע לתזונה, עזרה דתית/רוחנית, או קשר עם חברים ספציפיים.

2. בחירת מיופים חלופיים (סדר עדיפויות) 🔄

לעולם אל תמנו אדם אחד בלבד.

• שרשרת מחליפים מלאה: יש למנות לפחות 2–3 מיופים חלופיים, לפי סדר עדיפויות. אם המיופה הראשון נפטר, מסרב או אינו יכול לטפל בענייניכם, המסמך עובר אוטומטית למיופה הבא. ללא רצף זה, ייפוי הכוח נהרס ונדרש מינוי אפוטרופוס יקר ומסורבל בבית משפט.

• בדיקת כשירות של המיופים: ודאו שהמיופים והחלופיים כשירים לערוך בעצמם ייפוי כוח מתמשך (כלומר, אינם בגדר חסויים).

3. פירוט ספציפי לענייני רכוש וכספים 💰

הכספים שלכם דורשים פירוט רב מעבר להסמכה כללית.

• מתנות ותרומות: חובה לקבוע האם המיופה יכול להעניק מתנות לקרובי משפחה או לתרום כספים (ולקבוע תקרה).

  • הימנעות: ללא קביעה מפורשת, המיופה מוגבל מאוד ביכולתו לתת מתנות, אפילו לנכדים, דבר שעלול לפגוע בתכנון מס.

• ניהול עסקים/נכסים מורכבים: אם יש לכם חברה, נכסים מניבים, תיק השקעות מורכב או עסקים בחו"ל, יש לתת הנחיה מפורשת כיצד לנהלם: למכור, להשכיר, לשמר או להעביר ניהול לצד שלישי.

• בדיקת חשבונות בנק משותפים: חובה לוודא שייפוי הכוח מתייחס גם לחשבונות המשותפים, כדי למנוע מצב שבו המיופה לא יכול לנהל את החשבון המשותף שבו הצד השני איבד את הכשרות.

4. קביעת "האדם המיידע" (המפקח) 📢

מינוי גורם שיהיה אחראי לפקח על פעולות המיופה ולעדכן גורמים רלוונטיים.

• שקיפות: יש לקבוע לאיזה אדם או גורם המיופה חייב לדווח על פעולותיו הכלכליות והרפואיות באופן תקופתי. זה מונע ניצול ויוצר איזון.

• יידוע: קביעת מי מוסמך לקבל את ההודעה על כניסת ייפוי הכוח לתוקף (כלומר, מי יקבל את חוות הדעת הרפואית שקובעת את אי-הכשירות).

5. ההגדרות הטכניות (כניסה לתוקף) 🩺

חובה להגדיר בצורה ברורה את התנאים לכניסת ייפוי הכוח לתוקף.

• איש מקצוע מוסמך: יש לקבוע מי יקבע שאינכם כשירים (למשל, רופא מומחה ספציפי, או שני רופאים במקביל). זה מונע מצב שבו המיופה משתמש בכוחו לפני שהגיע הזמן.

• מועד הכניסה לתוקף: ניתן לקבוע כי המסמך ייכנס לתוקף רק במקרים ספציפיים (למשל, "רק במקרה של דמנציה מתקדמת", ולא רק מחמת מחלה קלה או תאונה קצרה).

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565

יש לכם עוד שאלות לעורך דין שי ללוש? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום מיכאל,

בכל טקסט שאינו עובד, הבעיה כמעט תמיד טמונה בגיבור. דמות משעממת היא דמות שהיא או מושלמת מדי או סטטית מדי. הקורא צריך להרגיש שהוא מכיר את הגיבור לעומק, מבין את הפגמים והסודות שלו, ובעיקר – אכפת לו מה יקרה לו בעמוד הבא.

הנה "מבחן ה-4:00 לפנות בוקר" שיעזור לכם לבדוק אם הדמות שלכם באמת מעניינת:

מבחן ה-4:00 לפנות בוקר: 🌙

נסו לענות על השאלה הבאה בצורה עמוקה ומפורטת, מבלי להשתמש בשם הדמות:

"מה הדמות שלך חושבת או עושה כשהיא מתעוררת לבד, לחוצה, בשעה 4:00 לפנות בוקר?"

התשובה לשאלה זו חייבת לחשוף את שלושת הרכיבים הקריטיים שהופכים דמות למרתקת:

1. הקונפליקט הפנימי (הפצע הנסתר) 💔

דמות מעניינת חייבת להיות נתונה במאבק פנימי מתמיד. הקונפליקט הזה הוא הדלק של הסיפור.

• דמות משעממת (שטוחה): חושבת "אני צריך לפתור את הבעיה הזו כדי להגיע למטרה שלי." (מונעת רק מהעלילה החיצונית).

• דמות מעניינת: היא מוטרדת מהפחד הכי גדול שלה. היא חושבת "אני חושש/ת שאני לא ראוי/ה לאהבה" או "אני יודע/ת שאני הולך/ת להיכשל שוב, כמו שתמיד נכשלתי."

  • המבחן: האם הדמות מונעת מפצע רגשי ישן (טראומה, אמונה מגבילה) שמשפיע על ההחלטות שלה בהווה?

2. המניע והצורך הסותרים (הפגם האנושי) 😈

דמות טובה מונעת על ידי שני כוחות מנוגדים: צורך עמוק (למשל, ביטחון) מול רצון עמוק (למשל, חופש).

• דמות משעממת (מושלמת): תמיד פועלת לפי האתיקה ומה שנכון. אין לה פגמים רציניים.

• דמות מעניינת: היא מניפולטיבית בגלל שהיא כל כך חוששת מדחייה. היא משקרת כדי לשמור על מקום עבודתה, למרות שהיא יודעת שזה לא נכון. היא עושה דברים רעים ממקום של כאב, ולא רק מרשעות לשמה.

  • המבחן: האם הדמות שלך מוכנה להקריב את המוסר שלה למען המטרה? הפגמים האלה הם מה שמחברים אליהם הקוראים.

3. הרגלי התגובה האוטומטיים (ה"טיק" הייחודי) 🥃

בשעה 4:00 בבוקר, כשאנשים לחוצים, הם חוזרים להרגלים המגונים שלהם: סיגריה, חיטוט בארון הממתקים, פתיחת מיילים של עבודה או כתיבת הודעה שאסור היה לשלוח.

• דמות משעממת: שותה כוס מים ומחליטה לפתור את הבעיה בבוקר.

• דמות מעניינת: קמה לשתות ויסקי יקר, ומסתכלת על תמונה ישנה שמזכירה לה כיצד הכל השתבש לפני עשור. היא בודקת את הטלפון של בת זוגה.

  • המבחן: מהו ההרגל הקטן והאוטומטי שחייב לצאת לפועל תחת לחץ? ה"טיקים" הללו מעניקים לדמות עומק, ריאליזם, והופכים אותה לאנושית ובלתי נשכחת.

הכלל: אם התשובה לשאלת 4:00 בבוקר היא כללית, או עוסקת רק בפתרון העלילה החיצונית, עליכם לחפור עמוק יותר בפסיכולוגיה של הגיבור שלכם.

בברכה,
לאה חובל.

0546306921

יש לכם עוד שאלות ללאה חובל? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0546306921

האתר שלי