שלום שלי,

אנחנו רגילים לחשוב על תכשיט כעל פריט שמשלים את המראה שלנו. משהו שאנחנו בוחרים בגלל הצבע, החומר, האבן או הצורה. אבל לפעמים הבחירה בתכשיט היא הרבה יותר עמוקה.

לפעמים אנחנו בוחרים תכשיט שמרגיש כמו מי שאנחנו כבר, ולפעמים אנחנו נמשכים דווקא לתכשיט שמסמל את מי שאנחנו מבקשים להיות.

וזו שאלה שמעסיקה אותי כמעצבת:
האם תכשיט נועד לחזק תכונה שכבר קיימת בנו, או להזכיר לנו איכות שאנחנו רוצים להכניס יותר לחיינו?

התשובה שלי היא: גם וגם.

התכשיט כמראה – לחזק את מה שכבר קיים

יש תכשיטים שאנחנו עונדים ומיד מרגישים: זה אני.

אישה עם נוכחות חזקה יכולה להימשך לתכשיט גדול ובולט. מישהי שמרגישה מחוברת לרכות ולנשיות עשויה לבחור בפנינים, בקווים עגולים או בצורות זורמות. אחרת תבחר דווקא בגיאומטריה, במתכת ובצורות חדות שמבטאות עבורה עוצמה ועצמאות.

במקרים כאלה התכשיט אינו מנסה לשנות אותנו. הוא נותן צורה חיצונית למשהו שכבר קיים בתוכנו.

הוא הופך לסוג של מראה.

אני יכולה להיות חזקה גם בלי לענוד תכשיט שמסמל עוצמה, אבל כשאני בוחרת לענוד אותו, אני מצהירה – קודם כול בפני עצמי:
זאת אני. אני מכירה באיכות הזאת שקיימת בי.

התכשיט כתזכורת – לאן אני רוצה ללכת?

אבל לפעמים קורה בדיוק ההפך.

אנחנו נמשכים לסמל, לצבע, לאבן או למילה שמייצגים משהו שאנחנו דווקא זקוקים לו עכשיו.

בתקופה סוערת אנחנו עשויים לחפש רוגע. בתקופה של שינוי – אומץ. ברגע של סגירות – פתיחת לב. בתקופה של ספק – אמונה בעצמנו.

במסורות שונות מיוחסות לאבנים משמעויות סמליות: אמטיסט מזוהה עם שלווה ובהירות, רוז קוורץ עם אהבה ורכות, ועין הנמר עם ביטחון ועוצמה. בין אם אנחנו מתחברים למשמעויות האנרגטיות המיוחסות לאבנים ובין אם אנחנו רואים בהן בעיקר סמלים, עצם הבחירה יכולה לקבל משמעות אישית.

וכאן התכשיט יכול להפוך לעוגן של כוונה.

אנחנו עונדים אותו על הגוף, נוגעים בו במהלך היום, רואים אותו במראה – ובכל פעם הוא יכול להזכיר לנו את הכוונה שבחרנו.

לנשום.
לסמוך.
לאהוב.
להעז.
לזכור מי אני.

ואולי מה שחסר לנו כבר נמצא בתוכנו?

וזו בעיניי הנקודה המעניינת ביותר.

אולי החלוקה בין "לחזק את הקיים" לבין "למשוך את החסר" אינה באמת מוחלטת.

כי כשאישה בוחרת תכשיט שמסמל אומץ – האם באמת חסר בה אומץ?
או שאולי האומץ כבר נמצא שם והיא רק זקוקה לתזכורת כדי לפגוש אותו?

כשאנחנו בוחרים סמל של אהבה, האם אנחנו מבקשים להביא אהבה מבחוץ – או לפתוח בתוכנו מקום לאהבה שכבר קיימת?

אולי תכשיט אינו "נותן" לנו כוח, אהבה או ביטחון. אולי הוא פשוט עוזר לנו להפנות את תשומת הלב שלנו אליהם.

וזה בעיניי אחד הדברים היפים בתכשיט בעל משמעות: הוא נמצא בדיוק על הגבול שבין החומר לבין הרגש.

הוא חפץ שאפשר לגעת בו, אבל הסיפור שאנחנו מעניקים לו הוא בלתי נראה.

אז איך בוחרים תכשיט?

אולי בפעם הבאה שאת עומדת מול תכשיט שמושך אותך, לפני שאת שואלת "האם הוא מתאים לבגד שלי?", כדאי לעצור לרגע ולשאול:

מה משך אותי דווקא אליו?

האם הוא מבטא משהו שאני אוהבת בעצמי?
האם הוא מסמל איכות שאני רוצה לחזק?
האם הוא מזכיר לי אדם, תקופה או חלום?
האם הוא מייצג משהו שאני רוצה להכניס יותר לחיי?

אין תשובה נכונה.

יש תכשיטים שאנחנו בוחרים כדי לחגוג את מי שאנחנו, ויש תכשיטים שאנחנו בוחרים כדי ללוות את מי שאנחנו הופכים להיות.

ואולי התכשיטים המשמעותיים ביותר עושים את שני הדברים יחד.

הם אינם צריכים לשנות אותנו בכוחות עצמם.
הם יכולים להיות סימן קטן שאנחנו נושאים איתנו – תזכורת לכוונה, לזיכרון, לחלום או לאיכות שאנחנו מבקשים לתת לה יותר מקום.

כי לפעמים תכשיט הוא לא רק משהו שאנחנו עונדים.

הוא סיפור שאנחנו בוחרים לשאת על הגוף.

בברכה,
נטע ליבנה.

0523764737

יש לכם עוד שאלות למעצבת תכשיטים, נטע ליבנה? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0523764737  

שלום רב,

החשש טבעי לחלוטין, אך מדובר בהליך שגרתי, בטוח ומציל חיים. צנתור לב הוא פעולה אבחונית וטיפולית המבוצעת במעבדה ייעודית תחת שיקוף רנטגן, שמטרתה לבחון את תפקוד מדורי הלב והמסתמים, ובפרט להעריך את מצב העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב. כאשר נוצרת היצרות או חסימה בעורקים הללו – לרוב בשל טרשת עורקים שמושפעת מסיכון גנטי, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם או כולסטרול גבוה – הצנתור מאפשר לנו לזהות זאת במדויק. במידת הצורך, עוברים מיד לפתיחת החסימה באמצעות בלון והשתלת תומכן (סטנט). במקרים מורכבים של חסימות כרוניות (צנתור CTO), משתמשים בשיטה היברידית שבה מחדירים שני צנתרים במקביל כדי לגשת לחסימה משני כיווני הזרימה.

אין צורך בהרדמה מלאה. ההליך מתבצע בשכיבה בתנאים סטריליים לאחר אלחוש מקומי (ולעיתים טשטוש קל). אנו מחדירים צינורית דקה (צנתר) דרך עורק האמה ביד (גישה רדיאלית) או דרך עורק המפשעה (גישה פמורלית). צנתור דרך היד נוח יותר ומאפשר קימה מוקדמת, אך קוטר העורק הקטן עלול לעיתים להתכווץ (ספאזם) בתגובה למגע. לעומתו, עורק המפשעה רחב יותר ומאפשר שימוש בציוד גדול יותר, אך מחייב זמן שכיבה ממושך יותר בסיום ההליך עם חבישת לחץ או דבק ביולוגי.

החלק של החדרת הצנתר אינו כואב הודות לאלחוש המקומי, אך ייתכן שתחוש אי-נעימות קלה: תחושת לחץ קצרה בחזה בעת ניפוח הבלון, אי-נעימות ביד במקרה של ספאזם (המטופלת תרופתית במקום), או כאבי גב וראש עקב שכיבה ממושכת ושימוש בתרופות מרחיבות כלי דם (שאותם ניתן להרגיע במשככי כאבים בעירוי). בנוסף, חומר הניגוד המוזרק פועל כמשתן מהיר; אין צורך להתאפק או להילחץ, שכן הצוות מספק ציוד ייעודי המאפשר להתפנות תוך כדי ההליך בצורה דיסקרטית ומבלי להפריע לפעולה. הצוות הסיעודי והרפואי מדבר איתך ומעדכן אותך בכל שלב, מה שמוריד את רמת הסטרס משמעותית.

בסיום ההליך שולפים את השרוולית ומניחים חבישת לחץ או דבק ביולוגי, פעולה המסמנת גם את החזרה לאכילה ושתייה. בצנתור אבחנתי מתוכנן בגישה מהיד ניתן לקום תוך 3–4 שעות ולעיתים להשתחרר עוד באותו היום, בעוד שבצנתור טיפולי (כולל השתלת סטנט או צנתור CTO אלקטיבי) מקובל להישאר להשגחה לילה אחד ולהשתחרר למחרת. חשוב לזכור: הצנתור הוא כלי טיפולי מצוין, אך הוא אינו "פתרון קסם" סופי. כדי למנוע היצרות חוזרת בעתיד, חובה להקפיד על הטיפול התרופתי שיירשם לך (מדללי דם ותרופות להורדת כולסטרול) ולהתחייב לאורח חיים בריא: תזונה מאוזנת, הפסקת עישון, פעילות גופנית סדירה ואיזון מדויק של לחץ הדם והסוכר.

בברכה,
ד"ר איליה- מרפאת הלב

039467777

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום רב,

החלטה מצוינת. הסתמכות על נוסחאות חיזוי כלליות (כמו $208 - 0.7 \times \text{Age}$) מספקת הערכה בלבד. אצל ספורטאים מאומנים, הגעה לתשישות בפועל במעבדה היא הדרך היחידה לחשוף את ה-$HRmax$ וה-$VO_2max$ האמיתיים שלך.

בחירת הפרוטוקול המתאים לרצי סיבולת

פרוטוקול Bruce המסורתי נוטה להיות איטי מדי בשלביו הראשונים עבור רצים, מה שמאריך את הבדיקה שלא לצורך. עבור רצי מרחקים, הפרוטוקולים המומלצים הם:

• Modified Balke Protocol: המהירות נשארת קבועה (למשל 7.2–8.8 קמ"ש) והשיפוע עולה ב-1% בכל דקה. הוא מאפשר מדידת צריכת חמצן יציבה ומותאם מאוד לסיבולת.

• Astrand Treadmill Protocol: מתחיל ב-8.0 קמ"ש והשיפוע עולה ב-2.5% כל 2 דקות, דבר שמעמיס בהדרגתיות ומדמה קצב ריצה ריאלי.

• Ramp Protocol: עלייה רציפה במהירות או בשיפוע מדי 15–30 שניות. מתאים מאוד לספורטאי עילית ויוצר גרף עומס חלק.

משמעות המדדים הנוספים ($METS$ ו-$HRV$)

• ערכי METS: מדד לצריכת האנרגיה ביחס למנוחה ($1 \text{ MET} \approx 3.5 \text{ ml/kg/min}$). ככל שה-$VO_2max$ שלך גבוה יותר, כך תגיע לערכי $METS$ גבוהים יותר במאמץ (למשל, ריצה ב-15 קמ"ש דורשת כ-14–15 $METS$). לפי מאגרי נתונים כמו FRIEND, כל עלייה של $1 \text{ MET}$ משפרת את הבריאות הכללית ומפחיתה סיכון תמותה קרדיווסקולרי ב-10%–25%.

• שונות דופק (HRV): שילוב HRV מאפשר להעריך את תפקוד מערכת העצבים האוטונומית. מדד HRV נמוך לאחר בדיקה או אימון מעיד על עומס יתר, בעוד שיפור ב-HRV לאורך זמן מעיד על הסתגלות מצוינת של הלב-ריאה.

אצלנו בקליניקה אנו מבצעים את כל בדיקות המאמץ המקסימליות לספורטאים, כולל ניטור גזים, סף חומצת חלב ומדדי HRV, כדי לבנות תוכנית אימונים מדויקת. מוזמן לתאם הגעה.

בברכה,
דוקטור איליה - מרפאת הלב.

039467777

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום דלית,

נטורופתיה מלמדת אותנו מה הגוף צריך.
אימון לאורח חיים בריא עוזר לנו באמת ליישם את זה.

האמת היא שבעיניי, דווקא השילוב בין השניים הוא שמאפשר ליצור שינוי אמיתי וארוך טווח.

כבר כמעט 20 שנה אני מלווה אנשים במסע שלהם לבריאות טובה יותר. בתחילת הדרך חשבתי שהידע הוא הדבר החשוב ביותר – לדעת מה נכון לאכול, אילו בדיקות לבצע, אילו תוספים או צמחי מרפא יכולים לסייע.

עם השנים הבנתי שידע, חשוב ככל שיהיה, אינו מספיק.

רוב האנשים כבר יודעים שירקות טובים יותר ממזון מעובד, ששינה חשובה, שפעילות גופנית מועילה ושסטרס משפיע על הבריאות. ובכל זאת, הידע הזה לא תמיד הופך להתנהגות.

כאן נכנס תפקידו של מאמן לאורח חיים בריא.

המאמן אינו רק נותן מידע. הוא יוצר מרחב בטוח שבו אפשר לעצור, להתבונן, להבין מה באמת עומד מאחורי ההרגלים שלנו, ולבנות יחד צעדים קטנים שאפשר להתמיד בהם לאורך זמן.

לפעמים האתגר אינו התפריט – אלא העומס, חוסר האנרגיה, האמונות שמנהלות אותנו, הסביבה שבה אנו חיים או הקושי לבחור בעצמנו.

כנטורופתית אני יודעת להתבונן בגוף: להבין את בדיקות הדם, לזהות חסרים, להתאים תזונה, צמחי מרפא, תוספי תזונה ושינויים באורח החיים.

כמאמנת לאורח חיים בריא אני מלווה את האדם שמאחורי הבדיקות. אני עוזרת לו להפוך את ההמלצות לחלק מהחיים שלו, מתוך מודעות, בחירה ואחריות אישית.

בעיניי, בריאות אינה רק היעדר מחלה. היא הדרך שבה אנחנו ישנים, אוכלים, נושמים, חושבים, מתמודדים עם לחץ, מטפחים את מערכות היחסים שלנו ומעצבים את הסביבה שבה אנחנו חיים.

לכן בכל מפגש אני לא שואלת רק "מה כואב?" אלא גם "איך את רוצה לחיות?"

אני מאמינה שהגוף שלנו תמיד מנסה לתקשר איתנו. התפקיד שלי הוא לעזור לכם להקשיב לו, להבין את המסר, ובעיקר – להפוך את ההבנה לפעולה.

כי בסופו של דבר, בריאות לא נוצרת מהחלטה אחת גדולה.

היא נוצרת מהבחירות הקטנות שאנחנו עושים בכל יום, ומהליווי הנכון שעוזר לנו להתמיד בהן.

זו המשמעות של להיות מאמנת לאורח חיים בריא. לא רק ללמד מה נכון לעשות – אלא לעזור לאנשים ליצור חיים בריאים שהם באמת יכולים לחיות.

באהבה,
לוסי 💚
Coach4HealthForm

נטורופתית ND

  היוטיוב שלי    האתר שלי

0585430091

יש לכם עוד שאלות ללוסי רבין נטורופתית? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0585430092 המיניסייט שלי

שלום נגה,

לא פעם אני נשאלת האם כדאי לשתות מיצים כדי לרדת במשקל.

התשובה שלי היא: זה תלוי.

רבים חושבים שכוס מיץ טבעי היא בחירה בריאה. אמנם היא מספקת ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, אך כאשר מכינים מיץ במסחטה, רוב הסיבים התזונתיים נשארים מחוץ לכוס. הסיבים הם אלו שתורמים לתחושת השובע, מסייעים לאיזון רמות הסוכר בדם ותומכים בבריאות מערכת העיכול.

לכן, ברוב המקרים, עדיף לאכול את הפירות והירקות בשלמותם או להכין אותם בבלנדר. שייק שומר על הסיבים, משביע יותר ומאפשר לנו ליהנות מכל חלקי המזון.

אבל גם כאן יש נקודה חשובה: לא כל שייק הוא ארוחה מאוזנת.

אם השייק מבוסס בעיקר על פירות, הוא עלול להכיל כמות גדולה של סוכר ולהשאיר אותנו רעבים זמן קצר לאחר מכן.

אני, למשל, שותה כמעט בכל בוקר שייק – אבל מבחינתי הוא אינו רק משקה, אלא ארוחה שלמה. אני בונה אותו לפי העקרונות של צלחת מאוזנת: בסיס של חלב סויה ויוגורט כמקור לחלבון, שפע של ירקות ירוקים, תפוח עץ אחד, וכפית טחינה שמוסיפה שומן איכותי התורם לשובע ולספיגה טובה יותר של רכיבי תזונה.

כך השייק אינו רק טעים – הוא גם מזין, משביע ומאפשר להתחיל את היום באנרגיה טובה.

חשוב גם לזכור שמיצים קנויים הם סיפור אחר. רבים מהם מכילים תוספת סוכר, רכזי פרי או עברו עיבוד שמפחית מערכם התזונתי. גם כאשר כתוב על האריזה "100% פרי", עדיין חסרים בדרך כלל הסיבים שנמצאים בפרי השלם.

לאנשים עם סוכרת או תנגודת לאינסולין מומלץ להיות זהירים במיוחד עם מיצי פירות, משום שהם עלולים להעלות במהירות את רמות הסוכר בדם. במקרים רבים, שייק המבוסס בעיקר על ירקות, עם מעט פרי ומקור לחלבון ושומן איכותי, יהיה בחירה טובה יותר.

בסופו של דבר, אין מיץ או שייק שמובילים לירידה במשקל בפני עצמם. הבריאות אינה מתחילה בכוס שאנחנו שותים, אלא בהרגלים שאנחנו בוחרים לטפח בכל יום.

ואולי השאלה החשובה ביותר אינה "איזה מיץ הכי בריא?" אלא "האם מה שנמצא בכוס שלי באמת מזין את הגוף, משביע אותי ותומך במטרות הבריאות שלי?"

באהבה,
לוסי 💚
Coach4HealthForm

נטורופתית ND

  היוטיוב שלי    האתר שלי

0585430091

יש לכם עוד שאלות ללוסי רבין נטורופתית? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0585430092 המיניסייט שלי