מי אנחנו? |
כתבו לנו |
הרשמה לפורום המומחים |
פרסמו אצלנו |
כניסה למומחי הפורום
הצהרת נגישות |
מפת אתר |
תקנון האתר |
כניסה למתווכים
ירון אנטניר - כל הארץ
חשבו שאני שבור. חשבו שמשהו בי הפסיק לעבוד. אבל האמת הייתה פשוטה בהרבה, ”לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע.”. אחרי תקופה ארוכה של כתיבה, זיכרונות ועיבוד המסע, הספר שלי ”לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע” – יוצא לאור.
טלפון: 0525105100
כתובת: כל הארץ
נושא ההודעה
אני בסדר” ? האמנם? איך מזהים פצע שלא מדמם כב...
אני בסדר” ? האמנם? איך מזהים פצע שלא מדמם כבר ארבעים שנה?
שלום, אני מוצא את עצמי כבר שנים עונה `הכל טוב` כשיש רעש של פיצוץ ברחוב או כשמזכירים את המלחמה ההיא. הכל מתפקד – עבודה, משפחה, חיים – אבל בפנים יש שקט מוזר, סוג של קיפאון. לאחרונה שמעתי על המונח `פצוע אבל לא מקולקל`. האם זה הגיוני שרק עכשיו, עשורים אחרי, הפצע הזה מתחיל לדרוש הכרה? איך בכלל מתחילים לדבר על משהו ששתקתי לגביו כל החיים?
אני בסדר” ? האמנ...
הרחב
שלום רב,
-
הגוף לא שוכח: פוסט-טראומה יכולה להסתתר תחת מעטה של "תפקוד גבוה" במשך עשורים. זה לא סימן לחולשה, אלא מנגנון הישרדות מופלא.
-
השם שניתן לפצע: ההכרה בכך שאתה פצוע (ולא "מקולקל") היא הצעד הראשון בדרך הביתה. כפי שכתב יאנוש קורצ'אק: "מותר לילד גם לקפוא כשאין לו כלים אחרים".
אם המילים האלו מהדהדות בך, אתה מוזמן למפגש של השבת הקול והשירה למי שנדם:
-
אירוע השקה ומופע סיפור: "חמישים אחוז נכה במאה אחוז בן אדם".
-
מתי? יום שני, 8 ביוני 2026, בשעה 19:30.
-
איפה? הספרייה העירונית, בת ים (הכניסה חופשית).
זה הזמן להפסיק להסביר שאתה "בסדר" ולהתחיל להקשיב לאמת שלך.
בברכה,
ירון אנטניר.
0525105100
