טיפול ריגשי, אורית רובנובסקי - גדרה

שלום נווית,

ישנו פתגם שוודי האומר "אלוהים נותן תולעת

לכל ציפור, אך הוא אינו זורק אותה לקן"

פתגם אוסטרי מבטא את אותו רעיון במלים

"אלוהים נותן את החיטה, אבל אינו אופה לחם".

איך שלא נגיד את זה, המסר הוא ברור:

על מנת למלא את הצרכים שלנו או להגשים

חלומות, עלינו להתאמץ ולעשות עבודה הנדרשת.

וככל שנעשה אותה טוב ומדויק יותר,

כך נזכה לשכר גבוה ומהיר יותר.

בציפייה לרכוש מיומנויות וכישורים רבים

אנו הולכים לבית הספר, לומדים במכללות

או באוניברסיטה.

האם המסגרות האלה באמת מקנים לנו

את כל הידע והכישורים הדרושים?

אחי הקטן כשהיה ילד, בוקר אחד הלך

בליווי של אימא לבית הספר.

זה היה יום חורף קר במיוחד.

בדרך ראה כלב שוכב על המדרכה ואמר:

"ועוד אומרים "חיי כלב", שלא צריך לקום

מוקדם בבוקר, לא צריך ללכת לבית הספר!"

לאחר כל שנות לימוד אנו משקיעים הון

בהתפתחות אישית, קורסים וסדנאות פרטיות.

נוסיף לזה שבשנים אחרונות בתי ספר

במקומות רבים מהווים סכנה בריאותית

פיזית ונפשית.

לאחרונה אפילו נתקלתי בהבחנה נפשית חדשה

"פציעה חברתית"

הורים רבים כבר התארגנו ויצרו מסגרות לימוד

אלטרנטיביות. אני תוהה למה זה לא קורה

בכל הארץ.

נראה לי, שעל העם להחליף תודעת הילד,

המצפה שהוריו ימלאו את צרכיו,

לתודעת הבוגר, שיודע לקחת אחריות אישית

ולאומית.

ל - סיפורי לקוחות

לכתבות שלי

0546814586