הרצליה זוכרת: הטקס העירוני לציון יום השואה
שורדת השואה דבורה ויינשטיין: ”ליבי עם כל הנפגעים מאותו יום ארור שפקד אותנו, ה-7 באוקטובר. אך ההבדל בין השואה שלי לשואה שקרתה לנו ב-7 באוקטובר, הוא שאותי לא באו להציל. לא אחרי ימים, לא אחרי שבועות וגם לא אחרי שנים. מי שהיה לו כוח לשרוד שרד בזכות עצמו, והמעטים ששרדו חזרו בלי קורת גג, בלי כלום, מלבד הבגדים שלגופם, ובלי איש שיוכלו לבוא אליו בטענות.”
הודעת דוברות עיריית הרצליה, 6.5.24:
דבורה אמרה את הדברים בטקס העירוני לציון יום השואה ולגבורה שהתקיים אמש בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בהרצליה נפתחו אמש בטקס העירוני בהיכל אומנויות הבמה - "הד קולם".
בטקס השתתפו להקת "על הבמה", ראש העיר יריב פישר ושורדת השואה דבורה ויינשטיין, תושבת העיר, שנשאה דברים מרגשים ומצמררים.
דבורה ויינשטיין אמרה בטקס: "אני כאן כדי להזכיר את גטאות טרנסניסטריה בשם הרבים שהיו ואינם. אני נולדתי בעיירה חוטין, בבסרביה שהיא חבל ארץ בגבול בין רומניה לרוסיה. בין שתי מלחמות העולם הועברנו בהסכמים בין שתי המדינות – רוסיה (אוקראינה) ורומניה. אף אחד מהעמים האלה לא התגלה כרחמן כאשר מלחמת העולם השנייה פרצה. בצעדות טרנסניסטריה והגטאות נספו "רק" כ-400,000 ולכן בטקסים הממלכתיים לא מזכירים אותנו, כי מה זה ארבע מאות אלף מתוך שישה מיליון? אז אני הקטנה, לקחתי על עצמי לספר ולהזכיר את מה שקרה לנו ולי.
בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי, שבארץ האהובה שלי אראה שוב את השואה מתקיימת.
ליבי עם כל הנפגעים מאותו יום ארור שפקד אותנו, ה-7 באוקטובר. אך ההבדל בין השואה שלי לשואה שקרתה לנו ב-7 באוקטובר, הוא שאותי לא באו להציל. לא אחרי ימים, לא אחרי שבועות וגם לא אחרי שנים. מי שהיה לו כוח לשרוד שרד בזכות עצמו, והמעטים ששרדו חזרו בלי קורת גג, בלי כלום, מלבד הבגדים שלגופם, ובלי איש שיוכלו לבוא אליו בטענות.
ניצחתי את היטלר ואת אנטונסקו המנהיג הרומני, התחתנתי, נולדו לי שני ילדים – רוני בני ומיכל בתי, והם העשירו את חיי. היום אני סבתא מאושרת ועשירה, יש לי 5 נכדים ו-8 נינים (כן ירבו). זהו השבט שהקמתי מתוך האוד היחיד ששרד, ועל כך גאוותי. ניצחתי את היטלר! עם ישראל חי!"
ראש העיר הרצליה, יריב פישר, אמר בטקס: הערב, אנו מתייחדים כולנו, צעירים ומבוגרים, על מנת לזכור ולעולם לא לשכוח, את התקופה האיומה, הקשה והאפלה ביותר שחווה העם היהודי לדורותיו. סיפורי הזוועה שבני עמנו חוו, רק בגלל עצם היותם יהודים, לנצח יישארו כצלקת עמוקה שצרובה בליבנו, ועל כל אחת ואחד מאתנו מוטלת האחריות לספר את סיפורם לעולם ולדאוג שהוא לא לעולם לא יישכח.
ביום הקדוש הזה אנחנו מחבקים את שורדי השואה ורואים בהם מקור לכוח, עוצמה, חוסן ותקומה. בזכותם בנינו את הארץ שלנו והקמנו כאן חברה לתפארת, המושתתת על הערכים והיסודות שהם הקנו לנו ולאורם אנו צועדים.
היכולת המופלאה שלהם לקום מהתהומות הקשים ביותר ולהמשיך בחיים שלהם, להקים משפחה, לצאת לעבודה, לנהל חיי פנאי - אלו הן תעצומות נפש וחוזקות אדירות שמהוות השראה לכולנו ונותנות לנו כוח, אמונה ותקווה.
בחודשים האחרונים, אנו שוב עדים לחוזקם ולתעצומות הנפש של שורדי השואה. הם מלמדים אותנו שגם מהכאב, האובדן והמשבר הגדולים ביותר - אפשר לצמוח ולא לאבד תקווה.
בימים האחרונים אנו שומעים על מפגשים בין שורדי שואה לשורדי השבעה באוקטובר, ועל כך ששורדי השואה, הם אלה, שבאים לחזק ולנוטע תקווה. זה פשוט לא יאמן.
בנוסף, בתקופה האחרונה, האנטישמיות בכל העולם מרימה את ראשה ואנו עדים למאורעות מבהילות שמזכירות לנו את העבר. זה מביא אותי לשאול - האם ההיסטוריה של העם היהודי לנצח תחזור על עצמה? האם כך נגזר עלינו לחיות תמיד?
אני רוצה להאמין - שלא. אני מסרב לקבל את הטענה שמדובר בגזרת שמיים!
עלינו לעשות הכל על מנת שמאורעות העבר לא יחזרו על עצמן, שלא ניתן לשנאה לפגוע בנו, ושנדע להגן על עצמינו בכל מקום – גם בארץ וגם בעולם.
אנחנו אוהבים ומחבקים אתכם, ומבטיחים - שלעולם לא נשכח."
מצ"ב תמונות מתוך הטקס שהתקיים אמש.
צילום: דוברות עיריית הרצליה.
