שמלת נשף הסיום
כאם לשתי בנות שאחת סיימה י"ב והשנייה בדרך, כמורה וכמי שחינכה בשכבת י"ב - מסיבות הסיום של שכבת י"ב המתרחשות בימים אלה ונשף השמלות של הבנות לא מפסיקות להדהים אותי מידי שנה.
כאם לשתי בנות שאחת סיימה י"ב והשנייה בדרך, כמורה וכמי שחינכה בשכבת י"ב - מסיבות הסיום של שכבת י"ב המתרחשות בימים אלה ונשף השמלות של הבנות לא מפסיקות להדהים אותי מידי שנה.
העיסוק בבחירת השמלה המתחיל שנים קודם כחלום של כל תלמידת יוד בדומה לחלום של נערה על שמלת חתונתה. המחירים האסטרונומיים שהבנות מוציאות על השמלות, על הנעליים התואמות ועל שאר האביזרים הנלווים, שלא לדבר על הפן ,עשיית הציפורניים והאיפור בתחרות הסמוייה ביניהן על מי תהיה מלכת היופי של השכבה - כל אלה מעלים אצלי מחשבות עמוקות על כך שאין סמליות גדולה מזו על השינוי שחל במעמדה של השמלה בתרבותנו לשינויים שחלו בנו כחברה.
כבר בימי קדם הייתה השמלה סמל מעמד וחשיבות. הגנדרנות המוגזמת והמשאבים שהוקצו לגנדרנות נתפסו כסמל לשחיתות מוסרית עוד בתקופת התנ"ך, כפי שאפשר ללמוד מן הפסוקים בספר ישעיהו פרק ג’ - פרק שכולו נבואה על חורבן ירושלים הצפוי בשל החטאים המוסריים של העם והשחיתות של המעמד הגבוה.
הנשים המגונדרות בשמלותיהן ותכשיטיהן מככבות בפרק זה כגיבורות ראשיות כפי שרואים בפסוקים - " וַיֹּאמֶר יְהוָה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נטוות (נְטוּיוֹת) גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה. וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה. בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים. הַנְּטִפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת. הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים. הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף. הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים. וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים. וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי-תַחַת יֹפִי".(פס’ 16-25). כל הרשימה הקטלוגית של התכשיטים שהיו קיימים בימי התנ"ך מופיעים כאן והאמירה - את כולם יסיר ה’ בשל השפל המוסרי של העם, השם דגש יתר על החומרניות ושכח את העיקר בתורתו: המוסר ויחסי האנוש, הדאגה לעניים ,לשוויון ולצדק החברתי.
גם הגבר הלובש שמלה בפרק זה הוא בעל מעמד וחשיבות. כדי למנות מנהיג חדש תופסים בשמלתו ומבקשים ממנו שיסכים להנהיגם, וכשהוא מסרב הוא טוען שאין שמלה בביתו - "כִּי-יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה-לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ.יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא-אֶהְיֶה חֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם."(פס’ 6-7)
אבל לי באופן אישי שמלות הנשף של בנות שכבת י"ב לא יכולות שלא להזכיר לי שמלה אחרת - שמלת השבת של חנה’לה.
ולמי ששכח הנה תזכורת קצרה לסיפור הקלאסי שכתב יצחק דמיאל בשנות השלושים של המאה העשרים:
את השמלה של חנה’לה לא תפרה מעצבת אלא אימא שלה.
חנה’לה חששה ללכלך את השמלה לא בשל מחירה המטורף אלא בשל רצונה שלא לצער את אמה.
המצעד הראשון שחנה’לה עושה עם השמלה הוא טיול רגלי בערב שבת ולא הופעה על הבמה.
והמעשה הראשון שחנה’לה עושה עם שמלתה החדשה הוא עזרה לקשיש לסחוב שק פחמים ולא ריקודים עד אור הבוקר אחרי מספיק צ’ייסרים שישכיחו ממנה 12 שנות לימוד.
הכותבת הינה מורה למחשבת ישראל ותנ"ך בתיכון.לבלוג של עינת: http://einatmizhar.wordpress.com