תלבושת אחידה ולא כאילו
השבוע העצבני פונה להנהלת בתי הספר וקורא להם להחמיר את ההנחיות לגבי התלבושת האחידה, מסביר למה הוא נגד תקיפה באיראן, ומעודד לפנות למשטרה (בעת הצורך)
תלבושת אחידה היא לא מילה גסה
בהיותי כבן 24 עבדתי בתנועת נוער. באחד החגים הוצאנו קבוצות נוער "שוליים" לקייטנה ליד אשקלון. הפילו עלי תיק כבד. את הקבוצה הכי מופרעת במחנה, 40 נערים במספר - באחריותי. ביום הראשון כמעט והתאבדתי מעצבים, אבל בלילה החלטתי שעלי לגמור עם זה ושאני חייב למצוא דרך אחרת. זה או אני או הם. וכך אחרי 3 שעות שינה קמתי בבוקר מלא מרץ ואדרנלין, וקראתי לנער שאין עוררים על כך שהוא המנהיג : "מעתה", אמרתי, "אתה הרמטכ"ל והנה אני עונד לך תג מיוחד על הכתף, לך תבחר לי 2 אלופים שיהיו תחתיך".
הנער הכי מופרע בקבוצה נדלק בהתלהבות כמו לפיד חנוכה, ותוך שעתיים היה לי צבא עם אלופים ומפקדי אוגדות וחטיבות. המטכ"ל שנבחר, ישב והכין סבבה של תוכנית ל- 10 ימים שהפכה את קבוצת ה"מופרעים" ליחידה ממושמעת אך יוצרת ופעלתנית שזכתה בסוף המחנה במקום ראשון ובפרס מיוחד של המפקח הארצי בקידום נוער. אז מה למדנו מזה? שסממנים כמו תגים ולבוש יכולים לעשות פלאים. תנסו את זה בבית.
ולמה אני מבלבל לכם על מה שהיה פעם? בואו נדבר על ההווה. בשבוע שעבר בישרה לנו הכתבת לורן סגל כהן מעיתון זה כי בבתי הספר התיכוניים "מו"ר" ועירוני א’ לא תורשנה תלמידות להגיע ללימודים עם מכנסונים וכפכפים. באותה נשימה כבר שמענו את התלונות הראשונות של ההורים והתלמידים- על "הכפייה" של הנהלת בתי הספר ו"איך הם מעיזים לעשות לנו את זה".
אז שוב לספר לכם שהחינוך מתחיל בבית וכל מי שיאמר אחרת זו חארטה בגרוש? נו, לא אחזור על זה. אני פונה להנהלת בתי הספר- הגיע העת שלא רק תאסרו מכנסונים ושאר כפכפים המשרים בבית הספר אווירה של קייטנה. הגיע העת להפסיק לתת הנחיות כלליות על מה מותר ומה אסור "בערך". הגיע הזמן להוציא דף הדרכה והנחיות חד משמעי להורים ולתלמידים, ובו דגם אחד וצבע אחד לכל בית ספר, הן באשר לחולצות ואם אפשר גם לגבי מכנסיים וחצאית.
ואתם ההורים אל תתערבו במטותא מכם ותתרכזו בארוחת ערב שבת (היחידה בה יש לכם הזדמנות לשבת עם הילדים), בחיזוק הצוות החינוכי ובגיבוי ההנחיות והתקנות של מנהלת המוסד החינוכי שלהם.
ואני אומר לכם, אין בזה שום בושה ושיפסיקו כל יפי הנפש שמקשקשים על כך שאנו בדור אחר ובמציאות אחרת. לא דור ולא נעליים. בכפרים הכי נידחים ביוון פגשתי חבורות חבורות של תלמידים כולם לבושים על פי כלל אחיד אחד. כך גם במרוקו "הנבערת". ולעצלנים תקפצו לרמאללה ובית לחם, גם שם תלבושת אחידה אבל אחידה ולא "כאילו" אינה מילה גסה. כי אני אומר לכם, תלבושת אחידה אינה רק תלבושת ותו לא. זה הרבה יותר מכך, זה מייצר משמעת, זה מייצר חוקים אחרים, זה מייצר כבוד לסמלים ומשם גם לערכים.ואל תספרו לי שהנוער היום שונה. אתם ההורים הם השונים.
ההיסטריה חוזרת
אומנם רק ילד הייתי , אבל עד היום אני זוכר בשנת 67 את התחושה של החרדה כאשר הגדולים סיפרו לנו שברדיו קהיר של נאצר, מבטיחים לנו טילים על העורף וטנקים מצרים שישטפו עד תל אביב. פחד. ואתם יודעים איך זה נגמר. היום אני כבר גדול, ושוב תחושת הדה ז’ה וו הזה. התקשורת בשקיקה מזוכיסטית חוזרת ומשננת את ההבטחות של חמינאי, נסראללה וחבריו להפוך את המדינה לגיהנום עם הטילים מאיראן ומלבנון.
אז מה זה אומר לי? זה אומר לי ראשית כל שכשמנהיגים מוסלמים מאיימים במלים בוטות ומפחידות, סימן שבשעת מבחן אמיתית הם יאכלו אותה בגדול. לכן אני לא ממש מתרגש מנבואות הזעם של כל מיני ידוענים יודעי ערוץ 2 העושים הכל כדי לעצור את ביביברק לבל יתקפו את אתרי הגרעין באיראן. אני משוכנע שאם זה יקרה הנזקים יהיו רחוקים מאוד ממה שסבורים הפסימיסטים.
אדון נסראללה שמעמדו מתמוסס ככל שאסד מתמוסס, ממש לא ירוץ לעזור לפרסים כי רק זה חסר לו עכשיו בלבנון, והחמאס בוודאי לא יסתכן בהחרבת כל הרצועה כי במלחמה אזורית לא יהיו שום רחמים ושום פגיעות ממוקדות. גם הניה יודע זאת. ואסד... למה לו להסתבך? תנו לו עוד שנה שנה וחצי והוא יצא מזה איכשהוא. שיגור טילים לכאן יחסל אותו תוך 48 שעות.
נו, אז מה אתם חושבים, העצבני הזה בטוח בעד תקיפה באיראן. וואלה לא! אני נגד תקיפה באיראן כי איני סומך על שיקוליהם של צמד הביברק. לשניהם אין שום הישג מדיני או צבאי בו יוכלו להתהדר. פאשלות יש ובשפע: עצירת המתקפה במלחמה בעזה כשהחמאס התחיל לפרפר, הפאדיחה של השייך יאסין ושל מנהרת הכותל, הבריחה ב- 2000 מדרום לבנון. אלו רק חלק מהפאשלות של הצמד שכל מגע יד שלהם נגמר בברוך. אולי הם חסרי מזל ואולי לא רק, ואני מת מפחד לחשוב שהשיקולים שלהם שוב כאן לוקים בחסר במקרה הטוב. במקרה הרע, אלוהים ישמור, אם הוא ירצה.
מה המשטרה יכולה כבר לעשות?
כן, את המשפט הקשה הזה שמענו בשבוע שעבר מיו"ר העמותה הצרפתית דר’ שלמה שמעוני, כאשר נשאל מדוע לא הזעיק שוטרים כשגילה שוב ושוב שפרצו לבית הכנסת של העמותה בבי"ס "היובל", ששוב השחיתו והרסו.
ואני אומר לכם, זה לא סימן קריאה, זה זרקור אדום ענק. אם חלילה הגענו למצב בו אזרחים אינם פונים למשטרה ומדווחים על פגיעה בהם, באחרים או ברכוש כי הם אינם סומכים עליה, אזי מצבנו מה זה רע. רע מאוד. מדובר כאן חלילה בתופעה שאם תתפשט תביא את העיר לידי פשיטת רגל מוסרית ופלילית כאחד.
אז נכון שהמשטרה לא תמיד מוצאת את האשמים, ונכון שזה מייאש לקבל מכתב שהתיק נסגר מחוסר ענין לציבור. הכל נכון, אבל איזו עוד ברירה אחרת יש לנו? תארו לכם שכולם יהיו דר’ שמעוני, איזו עיר נקבל? איזה רחובות זועמים נייצר. נקבל אוכלוסייה מסתגרת מאחורי תריסים ורב בריח, אוכלוסייה שפוחדת אף לפנות לתקשורת פן יבולע לה והרי לנו מזרח פרוע בהתגלמותו. ותחשבו על זה.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
