עוד שנה חלפה ודבר לא השתנה
העצבני חיפש ומצא שאיש ממי שהיה צריך בכיפור הקודם לבקש סליחה לא עשה זאת, לכן הוא מזכיר להם שוב (ברשימה חלקית בלבד) וגם, מבקש סליחה ממי שנפגע ממנו
בדיוק לפני שנה פרשתי רשימה של אנשים שעליהם לבקש סליחה על דברים שעשו או שלא עשו. אז חזרתי אחורה ומה מצאתי? מצאתי שעולם כמנהגו נוהג. ביקשתי מחברי מועצת העיר שיבקשו סליחה על העלבונות שהטיחו כל השנה בחברם אלכס וינרב. התוצאה: וינרב הפסיק לפקוד את הישיבות בשל פגיעות נוספות שקיבל. אם אלוהים מנהל פנקסנות אני לא מקנא באותם חברי מועצה.
ביקשתי גם מהרב אלחרר שיעזוב את העיר מרצונו ויעצור בכך את המאבק על משרות ושררה. האם עזב? נסו לנחש לבד.
אני עצמי ביקשתי סליחה על העט שלי שהפכה לקהה בעזרתם האדיבה של 15 חברי מועצת העיר. התחננתי שיתנו לי בדל ידיעה, ולו לא לציטוט, העיקר שיהיה קצת אקשן. איך אמרו חז"לינו: הכבשים אותם כבשים רק שהפעם אפילו הכבשה השחורה עליה הסתלבטו נעלמה מהנוף.
זוכרים את סאגת "בוקמרקט" ושערוריית פרויקט השאלת הספרים? לא חושב שמישהו זוכר למעט אלה שנפגעו והפסידו כספם לשווא. פניתי אז לבעל החברה וביקשתי שיפצה את כל מי שנפגע. אני לא שמעתי שהוא נקף אצבע.
גם את חנה שיטאי הזכרתי. זוכרים אותה? כן, זו שהיתה עד לא מכבר ראש הפירמידה החינוכית בעיר. אשתקד ביקשתי ממנה לבקש מחילה על כך שהיא התעלמה מהבטחתה לפתוח בעיר בי"ס תיכון מקצועי ובמקומו הביאה עוד בי"ס עיוני בתחפושת. האמת, לא ביקשתי שתבקש סליחה אבל את "העונש" שלה היא קיבלה כיאות למערכת החינוך. היא קודמה לתפקיד ארצי בכיר.
אני עצמי טרחתי לבקש סליחה מכל חובשי הכיפות הסרוגות והדגשתי שאני מבדיל בינם לבין אחיהם חובשי הכיפות השחורות וזאת מבלי לשנות כהוא זה מדעותיי הנוגדות את תפיסת עולמם. רק מה... ביקשתי מהם בקשה קטנה, שברגע של מבחן מול החרדים ירימו אף הם את קולם. אתם חושבים שהם עשו זאת כשצצה פרשת ואדי ענבה? ומי שכן עשה זאת היה דווקא ראש העיר הלא דתי. רבע מילה מסגנו חובש הכיפה לא שמעתי.
ומה היה עוד? ביקשתי ששר המשפטים יבקש סליחה על העובדה ש- 16 שנים ומודיעין עדיין ללא בית משפט. דרשתי משר התקשורת שיבקש מחילה על כך שאין לנו בית דואר כיאה לעיר מחוז. התחננתי בפני שר הפנים שיחליט כבר לאן מודיעין שייכת למחוז מרכז או ירושלים. אז הנה חלפה לה שנה, בית משפט לא נראה באופק, לגבי סניף דואר עדיין מספרים שהנה או טו טו יש מגרש ויש בית דואר.
ומה באשר לבלגן המחוזות, כנראה מה שהיה הוא שיהיה, החינוך עדיין בירושלים, המשפטים ברמלה, והדואר לפי הזמן שלוקח למכתב להגיע ליעדו נדמה שהעיר שייכת למחוז הונולולו.
ולסיום אני רוצה בהזדמנות זאת לבקש סליחה מכל מי שחושב שעלי לבקש סליחה ממנו. ממש אין לי בעיה, זה לא עולה כסף והאגו כידוע לא שווה פרוטה.
עיר בתי הכנסת
יום הכיפורים שוב בשער והעירייה שבעבר פרסמה טור בעיתון בו נפרסו כל בתי הכנסת שיפעלו בעיר בימים הנוראים, נאלצה השנה לפרוש את הרשימה על עמוד שלם. ואתם יודעים מה, ממש לא אכפת לי ושיהיו בריאים כל הזקוקים לנקות את נפשם החל מכל נדרי ועד הנעילה. אחרי הנעילה ממילא אני בטוח שכולם חוזרים לסורם. אז מה הטעם? לקב"ה, אם הוא מנהל פנקסנות, הפתרון.
אבל לא את זה באתי לומר. באתי לומר שאני חוטף את הג’ננה כל פעם שאני עובר על רשימת בתי הכנסת בעיר ואין לכך קשר ליום כיפור בו אכן העיר נזקקת לפתרונות יצירתיים כדי לספק את כל הצרכים. אני מדבר באופן כללי. תראו, מה יש לנוצרים המונים מיליארדים: כנסיה קתולית, פרוטסטנטית ועוד כמה כנסיות זניחות. עכשיו תראו מה יש לנו במודיעין הקטנה.
שלל סגנונות של בתי כנסת וכל המרבה הרי זה משובח עבור יושביו. והנה מה שהביאה הפלגנות לעם היהודי במודיעין: בתי כנסת בסגנון עדות המזרח, נוסח תימני, אשכנזי-ספרדי, קונסרבטיבי, מסורתי שוויוני, חכמי צפון אפריקה, ספרדי ירושלמי, נוסח אשכנז, נוסח ספרדי, רפורמי, מרוקאי, תימני בלדי, אשכנזי האר"י, תימני רגיל, מניין שוויוני, נוסח תימני, נוסח אחיד, נוסח משולב. שכחתי מישהו?
ואלו הם רק "ראשי השבטים" כי כל בית כנסת מתהדר באחים רבים המפוזרים בעיר ואם ראש עיריית מודיעין עילית יבוא רגלית לטייל בעיר ביום כיפור (בתנאי שיורידו את העירוב) הוא עוד יציע לביבס להתחלף בתפקידים. כי מה כבר ההבדל.
ואם בבתי כנסת עסקינן אספר סיפור שזקני העיר נשבעים שהוא אמת לאמיתה ולא בדותא של הרשל’ה: האגדה מספרת שיום אחד נחת תימני ממכבים אצל ראש מועצת מכבים רעות דאז משה ספקטור: "רעות זקוקה לשני בתי כנסת תימנים. שניים שאל ספקטור, למה? אחד עבור הקהילה שלי, השיב התימני, והשני זה בית כנסת שבחיים לא אכנס אליו". וזו התורה של עם ישראל על שתי רגליים.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
