לא תמיד התואר קובע
להתואר לא קובע לעצבני המבקש גם לא לזלזל בטענותיו של אבי אלבז
אם במקרה דרעי עסקינן, בואו אספר לכם סיפור לדוגמא הקשור למשרד החינוך למשל, משהו שמזמן רציתי לכתוב עליו ועתה שבי דרעי נתנה לי את ההזדמנות.
עד אמצע שנות ה 90 קבעו במשרד החינוך קריטריונים ותנאי סף לקבלת קציני ביקור סדיר ומדריכות מועדוניות. קצין ביקור סדיר קיבל העדפה מיוחדת אם הייתה לו ביד תעודה של מדריך נוער מוסמך ואם עבד עם נוער מנותק, קפצו עליו כמוצאי שלל רב. למה אתם שואלים? כי באותה עת ישבו אנשים חושבים במשרדי הממשלה שסברו כדי לטפל בבני נוער שאינם מבקרים בבתי ספר והם עם רגל אחת ברחוב, יש להעדיף כאלה שהגיעו מהתחום וככל שהניסיון שלהם בתחום היה רב יותר, אז הקופצים עליהם היו רבים יותר.
במועדוניות קיבלו והעדיפו בוגרות תיכון עם בגרות או סטודנטיות בתחום הסוציאלי או חינוכי.
קל להבין שעלות העסקתן של מדריכות המועדוניות הייתה יחסית נמוכה מאוד, לתפקיד הגיעו צעירות רעבות, עמוסות אדרנלין ומוטיבציה שהשקיעו 4-5 משנותיהן הטובים ונתנו את הנשמה בשעות הצהרים והערב, משם המשיכו עם סיום לימודיהם לקריירה יותר מסודרת ובמקומן נכנס כוח צעיר ורענן.
במהלך השנים החלה הסגידה לנייר הכתוב, לתעודת ה-BA הנכספת ובמשרד החינוך נפלה החלטה: קצין ביקור סדיר או מדריכת מועדונית חייבים להיות בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה.
מאז החלה ההידרדרות. בעלי התואר ותעודת ההוראה המצטיינים מצאו חיש עבודה בבתי ספר טובים עם תגמולים ולתפקידי קציני הביקור הסדיר הגיעו מורות ותיקות שאת שנותיהן הטובות נתנו בבתי הספר כשלצדן בוגרות הוראה שכל מה שלימדו אותן זה פשוט ללמד.
התוצאה היתה עגומה. התלמיד עם רגל וחצי ברחוב שהגיע לקצינת הביקור הסדיר מצא "עוד מורה". אותו סגנון דיבור, אותו סגנון הטפה, אותו חיתוך דיבור ואותה חשיבה של מורה בזמן שהתלמיד משווע למשהו יותר רגשי, יותר אינטימי שמדבר לרגש.
המצב במועדוניות היה עוד יותר חמור בגלל מסגרת העבודה מהצהריים עד הערב. המעבר לעבודה עד הערב, צמצמה עד לכמעט אפס הגעת חומר אנושי טוב. כן, ולא לשכוח שלמורה עייפה עם 30 שנות ניסיון צריך לשלם על הוותק, התואר ותעודת ההוראה. פשוט חלם.
זאב זאב לפעמים זה באמת זאב
עמיתי יואל תמנליס כתב בשבוע שעבר על החששות של יו"ר "מודיעין חופשית" אבי אלבז מתרגיל אפשרי של חרדים ממודיעין עלית. תרגיל שעיקרו שינוי כתובתם של חרדים לעיר מודיעין לתקופה מוגבלת כך שהם יוכלו להשפיע על הבחירות שיהיו כאן בנובמבר הבא.
האמת שבמקביל לעמיתי גם אני ניסיתי לבדוק הכצעקתה. אז בדקתי ומכל רוחות השמיים קיבלתי במקרה הטוב קריאות הרגעה ולעיתים הואשמתי בתסביכי רדיפה, שנאת חרדים ושאר נעליים בלות.
ואני אומר לכם שאני בטוח שזה יקרה כמו שזה קרה ב- 2008. איך הם עושים זאת? נותנים איזו כתובת פיקטיבית במשרד הפנים? וואלה לא יודע. מה שכן אני יודע שלהחליף פעמיים בשבוע כתובת במשרד הפנים זו לא בעיה. אני גם כן יודע שבבני ברק ובמודיעין עלית, שם הבחירות נגמרות ב- 90% תמיכה בראש העיר הנבחר, אין זקוקים למאות "חיילים" מיותרים והם נשלחים לבחירות מצווה שבה חייבים אבל חייבים להכניס איזה "סוס חרדויאני" למעוז החילוני מודיעין.
אז תגידו מה שתגידו על אבי אלבז, ולמרות שלצערי כל זמן שרק כמותו יזעקו בשער לא ישתנה כלום, אבל לפחות הוא מנסה ותאמינו לי נשבר לי לשמוע פעם אחר פעם את המשפט. "נו, זה אלבז, מה אתה מצפה, הוא שונא חרדים". אז? נגיד שהוא שונא חרדים אז כל מה שיאמר הוא טרף? מה זה השטויות האלה.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
