שה תמים // עינת מזהר
כמורה לתנ"ך בבית ספר ממלכתי וכמי שאינה דתייה, אני מתקשה להזדהות עם נושא הקורבנות, מתקשה למצוא ערכים שעומדים בבסיס מצוות הקורבנות ולכן זהו אחד מהמנהגים שאני שמחה על העלמותם.
אחת המצוות שמאפיינות את חג הפסח במקרא, שאני באופן אישי מאושרת שלא מקיימים יותר, היא מצוות הקרבת קורבן הפסח.
קורבן פסח הוא קורבן של שה תמים שהוקרב בזמן שבית המקדש היה קיים בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות. הפסח נקרא על שם ה"פסיחה" (הדילוג) של אלוהי ישראל על בתי ישראל בזמן מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ככתוב:
"וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה’, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל".(שמות י"ב,27)
כל עניין הקורבן, הוא אחד הדברים הקשים לי יותר בהוראת המקרא.
מקור המנהג להקריב קורבנות הוא אלילי. פולחני הקרבה הם מהעתיקים שבפולחנים הקיימים והם עדיין נפוצים מאוד בדתות פגאניות. בני האדם דימו שיש לאלים מאווים דומים לבני האדם, וניתן לרצות את פניהם ולשכך את כעסם באמצעות הבאת מתנות והקרבת קורבנות. כך חדר הקורבן גם לתרבות של עם ישראל.
ביהדות קורבן הוא מתנה לה’. הקורבן נקרא כך כיוון שבאמצעותו מתקרב האדם לאל.
כמורה לתנ"ך בבית ספר ממלכתי וכמי שאינה דתייה, אני מתקשה להזדהות עם נושא הקורבנות, מתקשה למצוא ערכים שעומדים בבסיס מצוות הקורבנות ולכן זהו אחד מהמנהגים שאני שמחה על העלמותם.
עוד שמחה שיש לי בהקשר לקורבנות נובעת מהחיזוק שאני מקבלת מגדולי הנביאים. הנביאים הרבו להתריע כנגד תפיסה רווחת, בעלת שורשים אליליים, שהקורבן מחפה על פגמים מוסריים בהתנהגות בעל הקורבן.
בדברי הנביאים מודגש פעמים רבות, שה’ אינו רוצה בקורבנות שכאלה:
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: הַחֵפֶץ לַה’ בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה’? הִנֵּה שְׁמֹעַ - מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב - מֵחֵלֶב אֵילִים" (שמואל א ט"ו 22)
בנוסף גם ספר משלי מצטרף אל המחאה:
"זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה’, וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ" (משלי ט"ו 8)
לצערי הנטייה של האדם להתעמק בצד הפולחני על חשבון המצוות המוסריות היא נטייה רווחת גם בימינו אלה.
שמירת השבת, למשל, שהיא מצווה דתית פולחנית, הופכת לעיתים חשובה יותר ממצוות ’ואהבת לרעך כמוך’,למשל כשמטחי אבנים ניתכים על מכונית מזדמנת לאזורים בהם גרים אותם קיצוניים ביום השבת.
גם בפוליטיקה שלנו אנחנו מכירים את המקרים המעציבים של אותם מנהיגים דתיים השומרים ומקפידים על המצוות הפולחניות, אך יושבים בבתי סוהר על עברות של לקיחת שוחד ומרמה.
ממשלות בישראל הופלו ע"י מפלגות דתיות רק כי נעשתה פעולה בשבת אך מעולם לא הפילו ממשלה כי נעשתה עברה בתחום המוסרי.
אחד הפירושים של קורבן הפסח מסביר כי בפסח הוקרב קורבן של שה תמים, כיוון שהשה נחשב לאל אצל המצרים, וע"י שחיטתו והקרבתו על המזבח , הביעו בני ישראל את הסתייגותם ממנהגי עובדי האלילים.
בחג החירות הזה אני מבקשת להביע את הסתייגותי מהנטייה הפסולה הזאת להתעסק עיסוק יתר בפולחן. כאשר הלל הזקן, נשיא הסנהדרין, התבקש ללמד את הגֵּר את כל התורה כולה על רגל אחת, הוא השיב לו:
’מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו כל התורה והשאר פירוש הוא, לך ללומדו’
