מה מביעים ציורי ילדים / גרפולוגיה
ציורי ילדים, השלב שבו אנחנו מבינים שלא הכל אנחנו יודעים על הילדים שלנו. לפני שאנחנו מנסים להבין ולפענח את הציור, כדאי שנדע כיצד להגיב כאשר הילד מושיט אלינו ציור ומחכה למוצא פינו
ציורי ילדים, השלב שבו אנחנו מבינים שלא הכל אנחנו יודעים על הילדים שלנו. לפני שאנחנו מנסים להבין ולפענח את הציור, כדאי שנדע כיצד להגיב כאשר הילד מושיט אלינו ציור ומחכה למוצא פינו. לתגובה שלנו כמבוגרים יש השפעה עצומה ואם לא נדע איך להתייחס לציור ונראה התלהבות רק כדי לצאת ידי חובה, מפני שאנחנו עייפים/ רעבים/ רבנו עם הבוס בעבודה או עם הנהג המעצבן שנתקלנו בו וכו’,.
הילד יקלוט את חוסר הכנות שלנו והוא עלול לפרש זאת כחוסר התלהבות מהציור שהוא צייר וכחוסר הערכה ליכולת הציור שלו. במקרה כזה עדיף להגיד: מתוק שלי/ חמודי/ נשמה, אני מאוד רוצה לראות את הציור שלך, רק אנוח/ אוכל/ אירגע ואסתכל על הציור. כאשר מסתכלים בנחת על הציור ואחרי תגובות ההתלהבות, ניתן לשאול כמה שאלות אך לעולם לא לשאול מה ציירת? נסו לדמיין את ההרגשה שלכם כאשר אתם משקיעים בניסוח המילים שברצונכם להגיד לאדם קרוב בכדי להגיע איתו להבנה מסויימת ובסיום דברכם הוא אומר: אז מה בעצם רצית להגיד?
התחושה היא של אכזבה ונפילה אדירה או "יציאת כל הרוח מהמפרשים". לאחר כמה התנסויות כאלו, תפסיקו לנסות. תהליך זהה עובר על הילד, הוא צייר מכונית, זה הרי כ"כ ברור איך אתם לא רואים זאת? אם אתם לא מבינים, הוא מסיק מכך שאינו יודע לצייר וחבל על הזמן. כמו כן גם לא להגיד לו: איזו מכונית יפה ציירת, אולי הפעם הוא בחר לצייר בית. במקום זה אפשר
להגיד: בוא ספר לי על הציור, למה בחרת לצייר היום ציור כזה? שאלות המאפשרות לילד להרחיב על ציורו. כך גם מרוויחים זמן עם הילד והילד מרוויח בנוסף לתחושת הסיפוק על הציור המוצלח, גם תשומת לב.
חשוב מאוד לדובב את הילד בכדי להבין ולהכיר את עולמו. לפעמים הציור הוא משאלת לב ולא המצב במציאות, כפי שבפורים ילדים מתחפשים למה שהם רוצים להיות: מלך, שוטר, אריה וכו’, דוגמא לכך היא ילדים להורים גרושים שיציירו משפחה מאוחדת עם אבא ואמא יחד. באמצעות הציור ניתן להיכנס לעולמו הפנימי של הילד ולחוות את הדברים בדרך שלו.
זהו ציור של ילד כבן 9. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, הסתכלו על הציור עוד כמה שניות, איזו תחושה מתעוררת בכם כאשר אתם מסתכלים על הציור?
הדמויות בציור קטנות ולמרות שצייר שבע דמויות, מלבד התינוק שבזרועות אימו, רוב הדף ריק, מכאן שעל פי ראות עיניו למשפחתו אין מקום חשוב וראוי בסביבתה ולכן מן הסתם גם לו אין מקום ראוי בחברה. את גוף הדמויות צייר כמקל ארוך והגפיים גם הן מקלות, דבר המחזק תחושה זו ומעיד על תחושת ביישנות, רגשי נחיתות וקושי להשתלב. הבגדים צויירו כשקופים וניתן לראות מבעדם את הגוף.
בגיל כזה רוב הילדים אינם מייצרים שקיפות, אך עדיין זה בגדר הסביר, על אף שנלמד מכך על ילדותיות מסויימת שאינה תואמת לגילו, אך עדיין בגדר הסביר. את הילדה השלישית החל לצייר גבוהה יותר, התחרט ומחק, לגודל הדמויות וגובהן יש משמעות. ראשו של האב גדול במידה ניכרת מראשה של האם, סימן המעיד על הערכתו הרבה ליכולותיו השכליות של אביו, מנגד עמידתו של האב אינה יציבה לעומת עמידתה של האם וגודל רגליה, את אימו הוא מעריך כמעשית ויציבה מבין השניים, עליה ניתן לסמוך בחיי היומיום ואילו האב נתפס בעיניו כחכם יותר מבין ההורים, עליו ניתן לסמוך בעניינים הדרושים מחשבה.
