”כבר כילדה ידעתי שאני רוצה לעסוק ברפואה ולרפא אנשים”
ד”ר נעה סבג, בעלת מרפאת שיניים מראשל”צ, היא רופאת השיניים היחידה בישראל המאבחנת בעיות רגשיות בשיני מטופליה – בעזרת שיטת טיפול בשם: שטיפה אנרגטית שפיתח ד”ר נאדר בוטו
מזה 26 שנים ד"ר נעה סבג מנס ציונה היא רופאת שיניים המאוהבת באסתטיקה של השיניים והפנים, ואף מציירת להנאתה ציורים נפלאים התלויים על קירות ביתה ובמרפאת השניים שבמרכז המסחרי של מבנה לדיור מוגן "עד 120" בראשון לציון. בשנה וחצי האחרונות היא לא רק עושה טיפולי שורש, סתימות שיניים וטיפולים סטנדרטיים באיכות גבוהה – אלא רופאת השיניים היחידה בישראל המזהה אצל מטופליה בעיות רגשיות הגורמות לבעיות שיניים – בעזרת אבחון אנרגטי של השיניים הבעייתיות.
האבחון של ד"ר סבג נעשה בשיטה ייחודית בשם שטיפה אנרגטית אותה למדה אצל ד"ר נאדר בוטו, קרדיולוג ומצנתר בכיר המשלב בין חוכמת רפואות עתיקות ורפואה מודרנית לכדי רפואה אינטגרטיבית-קונבנציונלית. בשנים האחרונות היא גם אחראית על טיפולי השיניים של ד"ר בוטו, שפיתח שיטה – רפואה אינטגרטיבית מאחדת המתבססת על שילוב בין רפואה קונבנציונלית עם שיטות ריפוי נוספות (סינית, הודית, יהודית) המבוססים על צ’אקרות, מרידיאנים ורפואות עתיקות נוספות ששרדו אלפי שנים והוכיחו את עצמן.
ד"ר סבג: "כשאנו עוברים טראומה נפשית, היא גורמת לחסימה אנרגטית שלעתים מתבטאת במחלה פיזית. בשטיפה האנרגטית אנחנו מבינים ומטפלים במשבר ומאפשרים מעבר אנרגיה וריפוי. הטיפול מתבצע על מיטה טיפולית ועליה עובר המטופל מסע נפשי. זה מתחיל בזרמים העוברים בגוף ועובר תוך אירועים שצפים והיו משמעותיים בחיי המטופל. זה יכול להיראות אירוע מינורי, גם מגיל ילדות, שהיה משמעותי באותו רגע וגרם לטראומה כדוגמת פחד גדול. תוך כדי טיפול נוגעים בנושא, מעבדים אותו ולומדים לקבל אותו באהבה".
היא מדגישה כי היא מעניקה למטופליה טיפול טוב. מתקדם ואיכותי גם בעזרת מכשירים רפואיים מתקדמים כמו: מכשיר הרדמה לשן בודדת (במקום הרדמה המרדימה חצי לסת), מכשיר צילום בקרינה מופחתת, סורק דנטלי המחליף את ה"פלסטלינה" בלקיחת מידות, טורבינות מהירות המפחיתות את הרטט והכאב בטיפול ועוד. גם החומרים מתקדמים, לרוב נטולי מתכות ורמת היגיינה גבוהה. עם זאת, היא מקפידה על המעטפת האנושית, החמה ומלאת החמלה הכוללת הסתכלות שונה על הגורמים לבעיות בשיניים ובחניכיים, כולל החיפוש למניעים שגרמו לכך.
דר נעה סבג במרפאה שלה
כשהיא נשאלת האם היא מאבחנת או מטפלת ברפואה משלימה, מעבר להיותה רופאת שיניים, היא משיבה: "יש לי ניסיון ברפואת שיניים כבר 26 שנים, אני אוהבת את המקצוע הזה וטובה בו. למטופל, שפתוח לשמוע גם מה עומד מאחורי הבעיה איתה הגיע אליי, אני מספקת אנאליזה נפשית למשבר שגרם לכך. מובן שלא כל אחד מתחבר או מעוניין לדעת מה המשבר העומד מאחורי הפגיעה בשן. חשוב לציין שלא מדובר רק באנאליזה, אלא בשיטות טיפול הכוללות גם טיפול בחרדה, בהרגעה ובהכלה. אני משלבת את כל מה שלמדתי עד היום: הרדמות בשיטות שונות ומכשירים שונים, בליעה של רוק להורדת חרדה, נשימות, דמיון מודרך ואפילו הקרנת אור בעין השלישית. בסופו של דבר, הניסיון מדבר בעד עצמו והטיפול הזה עושה את ההבדל ולא יוצר טראומה נוספת או כואבת. המטופלים יוצאים מאושרים, וכך גם אני. זה סיפוק אדיר".
כבר מגיל צעיר היא נמשכה לתחום רפואת שיניים והתחילה ללמוד בתיכון לימודי סייעת לרופא שיניים, כהכנה ללימודי רפואת שיניים. "כילדה ידעתי שאני רוצה לעסוק ברפואה ולרפא אנשים. ברפואת השיניים יש אפשרות להעלים כאב בצורה כמעט מיידית, ועבורי זו סיטואציה מעצימה הגורמת לסיפוק רב".
בגיל 15 נפרדה ממשפחתה ונסעה ללמוד בבלגרד. בשל ריבוי רופאי השיניים במדינה הקומוניסטית דאז הופסקו לימודי רפואת השיניים באוניברסיטה בבלגרד. בעקבות זאת היא נאלצה ללמוד רפואת שיניים במשך חמש שנים ברומניה במסגרת חילופי סטודנטים בין המדינות. היא שולטת בארבע שפות: סרבית, עברית, רומנית ואנגלית (היא גם למדה איטלקית). "לרומניה הגיעו ללמוד מכל העולם, מתרבויות ודתות שונות: ישראל, ארצות ערב, אפריקה וכמובן מכל אירופה. אז גיליתי שניתן למצוא מכנה משותף בין אנשים ואפילו להגיע לשלום עולמי".
עם סיום לימודי רפואת השיניים בשנת 1994, כשהיא בת 24 בלבד, חזרה ד"ר סבג לעיירה הקטנה בה גדלה כדי לעשות סטאז’. אחותה ווסנה הגישה מסמכי בקשת הגירה לניו זילנד, ואילו היא עצמה ניסתה את מזלה בעסק שלא הצליח באיטליה – ייבוא כיסאות דנטליות מאיטליה לקרואטיה. היא נפגשה עם אנשי עסקים ועם שר הבריאות של איטליה, אך האישורים לא היו מוכנים והנושא נדחה.
כאמור, לישראל היא הגיעה בעקבות הזמנה מחברה ישראלית שלמדה איתה רפואת שיניים ברומניה. "מיד כשנחתתי בבן גוריון הבנתי שזו המדינה שאני רוצה לחיות בה. בחרתי לעבור תהליך גיור כדי להרגיש כמו כולם, ללמוד את המסורת היהודית ולהרגיש שייכת. בעקבות הסיפור התנ"כי על חמש בנות צלפחד, שקיבלו אישור מיוחד לגור בארץ הקודש בנחלת אביהן, בחרתי בשם נעה, אחת מבנותיו של צלפחד. מיד עם סיום הגיור הרגשתי שייכת למדינה ולעם. לישראלים יש המון רצון להצליח, לעזור, לפתח ולהתפתח וזה הכי מתאים לאופי שלי. ישראל היא בהחלט הבית שלי".
בתחילה היא עבדה במשך מספר שנים במרפאת שיניים של קופת חולים, ובשנת 2001 פתחה מרפאת שיניים במרכז המסחרי של מבנה לדיור מוגן "עד 120" בראשון לציון. מטופל שלה הכיר לה את יניב סבג, איתו התחתנה, ולשניהם נולדו הילדים איתי ורומי. גם הצעת הנישואין שהיא קיבלה קשורה לתחום עיסוקה: יניב בא לטיפול שיניים עם טבעת מתחת ללשון. כך, ללא משפחה גרעינית בארץ, ללא חברים מבית הספר, התיכון או הצבא, היא יצרה לעצמה מעגל חברים רחב שהפכו למשפחת בישראל.
ד"ר נעה סבג, שנולדה ביוגוסלביה כתינוקת נוצרייה בשם לידיה דימיטרייביץ, מספרת כי "ניסיתי לקחת פסק זמן מהמצב הקשה ביוגוסלביה שהתחוללה בה אז מלחמת אזרחים. האמברגו הכלכלי והאינפלציה הגבוהה לא נתנו תקווה לדור הצעיר לעתיד טוב יותר, וכתוצאה מכך עברה אחותי לניו-זילנד וחבריי וחברותיי התפזרו בעולם. בסוף שנת 1996 הגעתי לישראל כתיירת כדי לפגוש חברה שלמדה איתי רפואת שיניים ברומניה. התאהבתי בנופים, באנשים וכמובן במדינה. בטיולים שלי בחודשים הראשונים שלי בארץ התאהבתי בצבעוניותה ובאנשים שגילו כלפיי פתיחות. הצורך של הישראלים טובי הלב לעזור לי פשוט הקסים אותי. החלטתי להתגייר כדי להרגיש שייכת לעם היהודי ולהתחבר למסורת, לתרבות ולעם בישראל".
היא גדלה בעיירה קטנה בשם קלדובו, הנמצאת בפריפריה של סרביה וגובלת עם רומניה. יוגוסלביה הייתה אז רפובליקה שהורכבה משש מדינות ובהן סרביה. ד"ר סבג נזכרת כי "חיינו חיי רווחה, לא היה חסר לנו כלום ומדי שנה נסענו לחופשות בחו"ל. עם מותו של טיטו המנהיג החלה הרפובליקה להתפורר ולהתפצל למדינות עצמאיות. מלחמות קשות פרצו בין המדינות שהרכיבו את יוגוסלביה בין השנים 2001-1991, הסבו נזק רב, גרמו להרוגים רבים והכלכלה קרסה. למרות שחלפו כבר 20 שנה, עדיין יש בבלגרד מבנים הרוסים שלא שוקמו. עדיין, המשכורות נמוכות והעתיד מאתגר לצעירים מוכשרים ולאקדמאים. רבים מהם יעזבו את המדינה".
יום אחד בתקופת המלחמה, כשד"ר סבג עדיין למדה ברומניה שנה רביעית לימודי רפואת שיניים, המצב הכלכלי היה קשה ואביה שיתף אותה בקשייו. "הוא לא היה בטוח שיוכל לשלם לי את הלימודים לשנה החמישית, ולכן חיפש דרכים לא סטנדרטיות להשיג ולשלוח לי כסף כדי שאתקיים ברומניה ואסיים את לימודי הרפואה. המלחמה ואי-הוודאות גרמו לפחד ולפסימיות. אמנם, בעיירה הקטנה בה נולדתי, במזרח סרביה, לא הורגשה המלחמה באופן ישיר, אבל המצב הכלכלי הורגש חזק מאוד, כמו בכל המדינה".
בגיל 12 החלה ד"ר סבג, אז לידיה, להשתתף בחוג קליעה למטרה ברובה. בזכות השקעתה הרבה והמדריך בורקו סטנקוביץ’, שהיווה עבורה דמות חינוכית משמעותית, הגיעה להישגים מרשימים: בשנת 1984, כשהייתה בת 14, הוכתרה כסגנית אלופת סרביה בקליעה למטרה ברובה וכסגנית אלופת יוגוסלביה כולה. בגילים 14, 15 ו-18 זכתה בתארים ספורטאית השנה של אזור מזרחי של סרביה והייתה חלק מקבוצה שזכתה באליפות יוגוסלביה בקליעה למטרה. בזכות ענף ספורט זה היא קיבלה ערכים חשובים כמו: דיוק, שליטה עצמית, קבלת החלטות, תחרותיות, קבלת כישלון ועוד.
לאחרונה חזרה ד"ר סבג מביקור מולדת בעיירה הקטנה בה מתגוררים הוריה, אותם לא פגשה תקופה ארוכה בשל התפרצות הקורונה. סרטון הווידיאו שהעלתה לפייסבוק ומתעד את מפגשה המרגש עם הוריה זכה לתגובות מרגשות רבות. למרות שהשיחה בינה לבין הוריה מתנהלת בסרבית, אי אפשר שלא להזיל דמעות כשצופים באיחוד המשפחתי המרגש ביניהם לאחר חודשים רבים שלא נפגשו. ד"ר סבג: "הוריי נשארו לבדם בסרביה, ללא משפחה קרובה, כשחבריהם הולכים ומתמעטים. מנגד, הטכנולוגיה מאפשרת לנו לקצר מרחקים ולהיות בקשר צמוד. למרות שאחותי גרה עם משפחתה בניו-זילנד ודודתי בסלובניה מדי כמה ימים אנחנו מקיימות שיחת וידיאו משותפת, יש שם הרבה הקשבה, אהבה והומור".
